בת 18

בת 18. כמה פחדתי מהרגע הזה. פחדתי שהיא תוכל לממש את הפרעת האכילה מבלי שאנחנו נוכל לנקוט שום עמדה, שהיא תפרוק כל עול. משתפת אתכם לתת תקווה, מתחיל להירגע…

MyLove

 

בת 18

אמאל'ה

רגע… אני האמאל'ה

אז באמת אמאל'ה…..

ממוש שלי אהובה

כמה אני אוהבת את בטוח יודעת

ילדה יפה, אהובה ומיוחדת שלי.

לא הרבה אני כותבת לך אבל אין מילים שלא נאמרו בינינו, אין רגשות שלא עברו, כמה עברנו.

יום הולדת 18 זה נקודה בדרך ארוכה, עוד אחת מיני רבות

אז אני יודעת שזה מביך אותך שאני אומרת בקור, אשתדל לא לחפור, רק אחזור על כל מה שאני אומרת לך תמיד:

קחי דברים בפרופורציה, כל נקודה היא רק שלב בדרך, לא הדרך עצמה.

תאהבי את עצמך, לפחות כמו שאני אוהבת אותך, כי יש המון מה לאהוב (אל תגלגלי עיניים. יש)

תחגגי את החיים שלך. תעשי רק מה שאת אוהבת. תלמדי, תנגני, תרקדי, תחגגי, תתאהבי. רק מי שחוגג החיים מחזירים לו בחגיגה.

קחי בחשבון שיש מחיר לכל שביל שתפני בו, תשקלי טוב את הסיכון ותבחרי בדרך שבה המחיר יהיה שווה את השביל.

נופלים – קמים – כמו הילדים בגן. ככה זה בחיים.

את חזקה. הכי חזקה בעולם. ברור, את הבת שלי, אנחנו אמזונות שיכולות להזיז הרים וגבעות כשאנחנו רוצות משהו.

כשאת עפה תמיד תזכרי איפה האדמה הכי בטוחה. גם כשאת נופלת. היא תמיד תהיה שם לאפס אותך

אל תפחדי. אין מה. הפחד לא יעזור לך בכלום. רק יפריע לך בדרך שלך.

והכי חשוב

תמיד תזכרי שיש לך אותי. שאוהבת אותך עד סוף העולם ובחזרה.

Thank you so much Viktoria Greenwald Photography for this Beautiful picture

[youtube yERildSsWxM nolink]