בתי היקרה/אליזבת ליטל

בתי היקרה/אליזבת ליטל

Dear Daughter/Elizabeth Little

מאנגלית: אמיר צוקרמן.

הוצאה: כנרת, זמורה-ביתן, דביר, 2017

453 עמ', לא כולל: דברי תודה.

בשנת 2003 ג'יין ג'נקינס מורשעת ברצח מדרגה ראשונה, רצח אמה, מריון אלסינגר.

בשנת 2013 היא משוחררת בשל טיפול כושל בראיות במעבדות לזיהוי פלילי.

ג'יין ג'נקינס בת ה-16 חיה חיי הוללות עם נערי זהר, סקס וסמים לא היה חסר, גבולות לא היה לה בכלל. היחסים בינה לבין אמא שלה עלו על שרטון.

ג'יין נולדה בשווייץ בשנת 1986 ולמדה עם מורים פרטיים, אמא שלה הייתה נשואה למספר רב של גברים כשכסף היה המניע, בשנת 2001 עברה ללוס אנג'לס עם אמה ואביה החורג.

בערב הירצחה של אמה, ג'יין שומעת חלקי דברים בעוד היא מסתתרת, וכשהיא משתחררת מהכלא היא לוקחת את העניינים לידיים ופותחת עם תרגיל היעלמות מהמלון בו היא שוהה, ולעורך הדין נוח היא אומרת משהו אחר לגבי המיקום שהיא תהיה, בעוד היא קבעה לה מקום להיות ואף משנה את שמה לרבקה פרקר.

ג'יין/רבקה פרקר מגיעה לעיירה שכוחת אל בדקוטה הדרומית, במסווה של הסטוריונית כאשר יש בעיירה פסטיבל "ימי בהלת הזהב", מקווה לדעת יותר על אמא שלה.

בעיירה קטנה זו רבקה מגלה דברים על אנשי העיירה, כי בעיירה קטנה אין סודות, הרי כולם מכירים את כולם, לא?

האם ג'יין תדע מי רצח את אמא שלה?

בין פרק לפרק יש קטעי עיתונות או קטעים נחמדים שקשורים לג'יין או קטעי בלוגים של טרייס קסלר.

טרייס קסלר פתח את הבלוג שלו כאשר ג'יין הייתה בכלא, השנאה שלו אליה רק גוברת כשהיא משתחררת מהכלא.

הדמות של ג'יין ג'נקינס הצחיקה אותי, למרות שהיא מדברת הרבה על העבר כשהייתה בכלא, וכשהיא נמצאת בעיירה כדי לא להשתעמם מהאנשים שם, היא אפילו משחקת משחק כדי לזכור את השמות שלהם.

ספר מתח מיוחד תפס אותי על ההתחלה, ואם אמרתי לעצמי רק עוד פרק אחד, אז אמרתי.

הספר נגמר לי מהר מדי, מאוד נהניתי.

מומלץ מאוד!!!

"השוטר. יכולתי לשאול את השוטר. אולי אפילו אוכל איכשהו לשאול שאלה גלויה או שתיים. בסופו של דבר, הוא היה האדם היחיד בעיירה שיש לי משהו עליו.

רק חבל שהוא גם האדם היחיד בעיירה שיש לו משהו עלי." (עמ' 115).