אז תכלס למה דווקא אני? לפני מספר שנים פגשתי זוג לקוחות מקסים בביתם הגדול והיפה במושב בשרון, הם אמרו לי את הדבר הבא: החלטנו לעזוב את המושב ואת הבית הגדול והיפה שלנו ולעבור לגור בדירה בדיור מוגן. חייבת להיות כנה ולהגיד שהייתי מופתעת, ישב מולי זוג צעיר מאוד ברוחו, ברמת תפקוד רגילה לחלוטין אבל זרמתי כי לשם כך הוזמנתי. הם אמרו לי תראי אחת המטרות המרכזיות שלנו במעבר הזה היא שנרגיש שם בבית שלנו, המשכתי לזרום ואמרתי אוקיי בואו נתחיל להבין מה זה אומר "להרגיש בבית שלנו" הכוונה מי אתם? ומהו בית בשבילכם?
הסתובבנו בביתם והיבטנו על הקיים. רהיטים, אומנות כלים ועוד חפצים שחייבים לעבור לדירה החדשה שהיתה רבע מגודל הבית הנוכחי, וכאן האתגר.באותו הרגע קרה דבר מעניין מאוד, הזוג המקסים הזה סיפר לי בעצם את כל סיפור חייו מילדותם ועד היום. הכל היה שם, סיפורי אירופה של פעם, סיפורי ציונות, הכרות, אהבה, זוגיות,לימודים, עיסוקים, משפחה, ילדים, נכדים והינה היגענו עד היום. זה עבר מהר כמו החיים, הכל יש בהם והכל היה גם שם, נישאבתי לכל עולמם. המון היסטוריה, המון מסרים גלויים וסמויים,הבנתי מי הם, מה הדברים שבאמת חשובים להם, על מה אנחנו לא יכולים להתפשר כי זו המהות שלהם בחיים, ועל מה מהדברים אפשר לותר ואולי רצוי ואף הגיע הזמן להיפרד. היתה שם פתיחות גדולה מאוד, רגשות מכל מגוון הקשת, זה היה חומר הגלם הכי טוב שיכולתי לקבל מהם בכדי להתחיל לעבוד וליצור בישבילהם את הבית שלהם.
עברנו את כל תהליך התכנון, העיצוב, הליווי והפיקוח בדרך אחרת. כולנו ידענו שזהו המקום האחרון שבו הם יגורו לכן עשינו אותו משמח, נעים, מכיל והבאנו את הבית שלהם לדירה החדשה . לאחר המעבר ואחרי שסיימנו את כל העבודה מתקשרת אלי הלקוחה ואומרת לי את לא תאמיני מה קרה, שאלתי מה קרה? היא מספרת לי שהנכדה שלה הגיעה לביקור בפעם הראשונה בדירתם החדשה ואמרה לה " סבתא אני לא מאמינה זה אותו בית רק בקטן" מיותר לציין שההתרגשות אצלי היתה בשיא, הדמעות חנקו את הגרון ותחושת היצלחנו ענקית עלתה. אני רוצה להודות ללקוחות שלי שפתחו בפני עולם שלם, עולם חדש, סיפורי חיים מרתקים הזכורים לי עד היום.
