ערב טוב לכל הקוראים, כאן מאיר דוידי והיום אני רוצה להתייחס בבלוג שלי לשלוש נשים שעמדו במרכז החדשות, לפחות בעיני, ולכל אחת מהן מגיעה התייחסות מיוחדת.
הנשים שעשו את היום, מבחינתי, הן בר רפאלי, אריתה פרנקלין ודליה עמיהוד.
אין ספק כי בר רפאלי יצרה את העניין המרכזי ועמדה במרכז העניינים, כלל הנראה בשל ההסתבכות הכלכלית שלה ובעקבות הודעת פרקליטות מיסוי וכלכלה, ולא פחותבשל היותה דוגמנית מפורסמת, מנחת טלוויזיה ואשת העסקים. הודעת הפרקליטת שנמסרה על פי הדיווחים לבר רפאלי וגם להוריה ציפי ורפי ורפי רפאלי, היתה דרמטית בהחלט. נאמר על פי הפרסומים כי נשקלת העמדתם לדין בכפוף לשימוע, בגלל עבירות מס, לכאורה, של בר רפאלי וציפי, האם, בחשד לעבירת הלבנת הון. על פי הדיווחים נמסר כי בר רפאלי דיווחה שאינה תושבת ישראל ושלכאורה היא העלימה הכנסות של כ-30 מיליון שקל. אין ספק שהכותרת הזו בומבסטית ואני מאחל לרפאלי ומשפחתה הצלחה ושהצדק ינצח ומה שהכי חשוב שהיא לא תשפט בתקשורת אלא במסגרת בה כל אדם נשפט ונותן את דינו.
אני סבור כי הכותרות הרבות גורמות נזק רב לרפאלי ומשפחה ומקווה, בשבילה, שהסיוט הזה ייגמר כמה שיותר מהר ובדרך שקטה והרבה פחות תקשורתית.
האשה שלדעתי התקשורת החמיצה אותה היום היא אריתה פרנקלין, שהיתה האשה הראשונה שנכנסה להיכל התהילה של הרוקנרול, בשנת 1987. פרנקלין, שהלכה לעולמה באוגוסט 2018, הייתה זמרת נשמה. זרמת גוזפל וריתם אנד בלוז מהמשובחות והטובות ביותר בארצות הברית. היא זכתה בשמונה פרסי גראמי והוגדרה כפלא. אציין כי היא זכתה לקבל מנשיא ארה"ב ג'ורג' בוש ווקר את מדליית החירות הנשיאותית שזהו העיטור האזרחי המכובד ביותר בארה"ב. ודווקא היום, ה-3 בינואר, היא לא עמדה בכותרות, במיוחד ביום הוא נכנסה להיכל התהילה של הרוקנרול ב-3.1.1987.
והערב, עם כל הכאב והצער, אני רוצה לכבד ולהתייחס לזמרת דליה עמיהוד ז"ל, שהלכה לעולמה ב-3 בינואר 2017 ולספר במעט על פעילותה כזמרת שהיתה מחלוצות הזמר המזרחי בשנות החמישים. היא שרה במספר שפוטת – עברית, טורקית וגם איידיש וזכורה שהופיעה באיראן ושרה בפרסית. הלהיטים שלה עדיין מתנגנים. יהי זכרה ברוך.
שלכם, מאיר דוידי.
