הסרט "ברש" יצר ציפיות לסרט לסביות סקסי ומהנה
התוצר המוגמר לא עמד בציפיות ונראה יותר כמו סרט סטודנטים שנה א' באורך מלא
אתם מכירים את ההרגשה שאתם יוצאים מסרט נפעמים מהיצירה שהייתה פרושה לפניכם על המסך הענק, מלאכת מחשבת של היוצר שבחר כל מילה, כל סצינה ועטף אותם במשחק בחסד עליון, בצילום מרהיב ובבימוי מוקפד. התחושה הזאת שאתם יוצאים מהסרט עם תובנות, החלטות לשינוי בחיים ועם רצון לכתוב יצירה כזו. ואז, אתם אומרים לעצמכם שכמה נפלא שקיים קולנוע בכלל וקולנוע ישראלי בפרט.
הסרט "ברש" הוא ההפך המוחלט. יצאתי מהסרט עם תחושת אכזבה שבזבזו 85 דקות מזמני.
וידוי אישי – אני אוהבת קולנוע ישראלי. לכל סרט ישראלי חדש אני הולכת בהתלהבות כאילו היוצרים לפחות בני משפחתי. כשהסרט טוב כמו רבים מהסרטים הישראלים החדשים אני גאה בהם, גאה בנו. יתכן שזאת הסיבה שסרט שעשוי רע גורם לי לאכזבה גדולה יותר מכל סרט אחר.
הסרט "בדש" הוא סרט ביכורים באורך מלא של מיכל ויניק. ויניק, בוגרת החוג לקולנוע וטלויזיה וכיום מרצה לתסריטאות ולבימוי באוניברסיטת תל אביב, סרטיה הקצרים "פיתיון" ו"סרק" הוקרנו בפסטיבלים ברחבי העולם וזכו בפרסים.
"ברש" מציג את סיפורה של ברש (סיון נועם שמעון) , נערה בת 17 שטקסי יום הזיכרון ולימודים משעממים אותה והיא מחפשת התנסויות חדשות. כשמגיעה דנה (ג'ייד סקורי), נערה בלונדינית חדשה לבית הספר, ברש מתאהבת בה ממבט ראשון. מלבד החיפוש אחר אחותה החיילת שנעלמה, כל הסרט מציג את מערכת היחסים של ברש ודנה שמהותה היא לעשן, לשתות אלכוהול ולעצור טרמפים לתל-אביב.
התאמצתי למצוא עלילה, השתוקקתי להבחין בתהליך שהדמויות יעברו עד שבסיום הסרט יחול בהם שינוי. שמשהו בי יהיה שונה, שמשהו יגע בי. אבל, לצערי זה לא קרה.
ההחלטה הטובה ביותר של ויניק הייתה ללהק את דביר בנדק לתפקיד האבא של ברש. המשחק של דביר היה נקודת אור בסרט נטול כישרון.
סצינת הסקס של ברש ודנה שהייתה אמורה להיות נקודת שיא בסרט, דמתה יותר לסרט ביתי שמצולם על-ידי תיכוניסטיות במצלמה ביתית שמתנסות בחוויה מינית.
תלכו לסרט רק אם אתם תיכוניסטים אוהדי סרטים נטולי עלילה ועשירים בגלגולי ג'וינטים, שיחות על כלום ומעט עירום.
הסרט הוקרן ביותר מ-50 פסטיבלים בכל העולם וזכה בפרסי התסריט והמשחק (סיון נועם שמעון ודביר בנדק) בפסטיבל חיפה 2015, ובפרס הסרט הטוב ביותר בפסטיבל Outview היווני.
"ברש" יעלה בבתי הקולנוע בישראל ב-16 ביוני.
הפקה: אילת קייט ואמיר הראל
צילום: שי פלג
עריכה: ז'ואל אלכסיס
משחק: סיון נועם שמעון, ג'ייד סקורי, דביר בנדק, עירית פשטן, רעות אקרמן, בר בן וקיל, עמית מוכתר
חברת הפקה – למה הפקות
הופק בתמיכת קרן הקולנוע הישראלי, הקרן החדשה לקולנוע וטלוויזיה ומפעל הפיס