ברכת "שנה פורייה" למטופלי פוריות

מכיוון שנושא הפריון הוא חלק ממשמעות החג, נהוג בכל העדות לאכול דגים, המסמלים את הפריון. אך כשאין פריון, הברכה עלולה להצטייר כקללה. מצווה לשמוח, וזה כל כך קשה.
אביא כאן כמה מחשבות-עצות שהתגבשו אצלי במהלך עבודתי הטיפולית עם מטופלי פוריות. אני מאמינה שיש בהן לסייע.

בחורה עם מחשב נייד

תחילת השנה ותקופת החגים הינם זמן חשבון נפש לכולנו ולאנשים שנמצאים במשבר, חשבון הנפש הזה נוקב במיוחד, כי הוא כולל בתוכו תקווה בלתי נמנעת להתחלה חדשה. לזוגות המתקשים להרות, התקווה היא חיטוט בפצע מדמם של הכמיהה לילד.

התכנים הייחודיים המסורתיים של ראש השנה מעניקים לתקווה האישית להתחלה חדשה, אצל אנשים דתיים וחילוניים כאחד, הד חזק במיוחד. ראש השנה עשיר בתכני הורות והולדה שכן זו לא רק תחילתה של שנה חדשה, אלא גם ציון מועד בריאת אדם הראשון והולדת העולם – "היום הרת עולם". כך, למשל, בכל העדות נהוג לאכול דגים, המסמלים את הפריון, מכיוון שנושא הפריון הוא חלק ממשמעות החג. אך כשאין פריון, הברכה עלולה להצטייר כקללה. מצווה לשמוח, וזה כל כך קשה.

בחגים קשה ובודד יותר: ההמולה המשפחתית, המפגש עם הקרובים, הילדים שמתרוצצים סביב שולחן החג, המבטים הסקרניים והשאלות החודרניות שעולות עליו.

בכל שנות עבודתי כפסיכולוגית, לא פגשתי אפילו זוג אחד שנמצא בטיפולי פוריות ושהחגים, ובמיוחד חגי תשרי, לא היו עבורם תקופה של משבר.

מה הם הקשיים הניצבים בפני זוגות כאלה, וכיצד אפשר להתמודד איתם?

לוח השנה מסמן שעדיין לא הצלחתם לבנות משפחה. התוצאה המיידית היא רגשות כישלון ואכזבה. גם אתם רוצים התחלה חדשה לשנה החדשה. גם אתם מבקשים להתחיל את השנה החדשה ברגל ימין, על פי דרככם. גם אתם רוצים שינוי והתחדשות. איך מגייסים כוח והתלהבות להשתתף בטקסי המשפחה, הקהילה והדת בלב דואב?

מפגשים משפחתיים וחברתיים מעוררים חרדה: התנגשות בין שני רצונות סותרים. מצד אחד, הנטייה הראשונית האופיינית היא רצון להתבודד, להתכנס פנימה בתוך הקונכיה שלכם, שם לא יוכלו לפגוע בכם. תמיד ישנו חשש מפני שאלות חודרניות מדי, מפגיעה בפרטיות וממצבים מביכים. מצד שני, קיים הרצון לשמוח ולהשתתף בחגיגות השנה החדשה של המשפחה והחברים.

נשים וגברים מגיבים אחרת. בני זוג שונים מאוד זה מזה במאבק הפנימי הזה. נשים פגיעות יותר בדרך כלל. הן רוצות להתכנס פנימה. גברים, לעומת זאת רוצים, בדרך כלל החוצה. הם מעוניינים לחגוג, לקחת חלק במפגשים משפחתיים ולהמשיך בחיים. כתוצאה מכך, מתעוררים מתחים ואי הבנות בין בני הזוג. התופעה נפוצה ונפיצה במיוחד בתקופת החגים.

הצפה של רגשות חזקים. דיכאון, התפרצויות בכי וקנאה בלתי נסבלת עלולים לקבל עוצמה גבוהה ובלתי צפויה בשעת המפגש המשפחתי. קנאה בנשים הרות ובמשפחות עם ילדים היא  רגש לא נעים, אבל בלתי נמנע. השאלה תמיד היא איך מכילים ושולטים ברגשות הקשים ובתנודות הקיצוניות במצבי הרוח, בטלטלת הרגשות.

חשבון נפש אישי וזוגי בנוגע לטיפולי הפוריות. איך ממשיכים הלאה? האם פונים לכיוון טיפולי אחר? הפריית מבחנה? או שמא הגיע הזמן לשקול אפשרות של אימוץ?

איך מתמודדים?

הכינו את עצמכם מראש. את חשבון הנפש הפרטי / זוגי / טיפולי, ערכו די זמן לפני החג. התלבטויות על המשך הטיפול, היכן ובאיזו צורה, עדיף לקיים לפני החג, כדי להימנע ממתחים זוגיים, שיאפילו על שמחת החג.

הרשו לעצמכם להוריד את הציפיות שלכם מעצמכם. הכירו בכך שתקופת החגים מביאה איתה מצב נפשי מטלטל. חישבו מה טוב לשניכם. הימנעו מהאשמה עצמית, או מהאשמת בן הזוג. חישבו כיצד לעבור תקופה זו ביחד בדרך הטובה ביותר שאפשר.

אל תיבהלו מרגשות שמציפים אתכם. מותר לקנא, מותר להיות בדיכאון. תנו מקום לרגשות האלה. זה טבעי. זה אנושי.

הכירו בכך שנשים וגברים מגיבים אחרת. דונו בהבדלים ביניכם, חשבו כיצד להתגבר עליהם. דברו זה עם זו, קבלו את השוני, אפשרו מרחב תגובה שונה, כדי למנוע מתחים ואי הבנות. תהיה זאת טעות לתת מקום רק לכאב הנפשי של האישה. גם הגבר חווה רגשות קשים.

הכינו את עצמכם מראש לאפשרות של סכסוכים זוגיים. בתקופה טעונה כמו החגים, סכסוכים כאלה עלולים לצאת מפרופורציה. הגבר רוצה לבלות עם ההורים. האישה מבטלת את חשיבות הביקור. הגבר, הרגיש לביקורתה של אשתו, נעלב וכועס. מכאן הדרך לסכסוך קצרה. כל אחד מבני הזוג מרגיש שהשני אינו מבין אותו, אינו תומך, אינו אוהב, והשאלה שצצה ועולה היא: כיצד ממשיכים הלאה? שמרו אחד על השני, הקדישו תשומת-לב לבן או לבת הזוג, כי הקשר ביניכם הוא הדבר היקר לכם ביותר.

לאן הולכים ? הרשו לעצמכם לא להשתתף בכל אירוע. מותר להיות סלקטיביים. לא חייבים ללכת לכל אירוע ולכל ארוחה. אפשר להסביר להורים ולחברים בעדינות המתבקשת, שקשה לכם כרגע. הישארו מאוחדים. אם כבר החלטתם ללכת, לכו תמיד יחד. אל תתפצלו. לא טוב שאחד נשאר בבית לראות סרט והשני הולך לארוחת החג אצל אחותו. לא רק שזה יזמין שאלות מביכות ויחשוף את קשייכם האינטימיים, אלא אף ישמר את אי ההסכמה ואי הקבלה שלכם. נסו תמיד למצוא את דרך הביניים וללכת זו לקראת זה.

הכינו תסריטים מראש. תכננו מראש כיצד תתנהלו. חישבו מה עלול להקשות עליכם ומי האנשים הקרובים שיוכלו לתמוך בכם. תכננו מראש כיצד תגיבו לשאלות מביכות, אם יגיעו. ככל שתשלטו יותר במצב, כך תרגישו טוב יותר ותימנעו מתסבוכות רגשיות הגוזלות מידה רבה של אנרגיה נפשית.

דאגו לדרכים משלכם ליהנות בחג. כשנפגשים עם חברים ובני משפחה, אפשר לנסות להימנע ממפגשים שמעורבים בהם גם ילדים. מצאו פעילויות מהנות ככל האפשר.  אם החלטתם להימנע מאירוע חברתי עם אנשים קרובים, מצאו דרך להסביר את אי הגעתכם, מבלי לגלות פרטים שתצטערו לאחר מכן על חשיפתם. שימרו על פרטיותכם.

בברכת שנה טובה ופורייה,

דר' חנה גילאי גינור

"הורותא", מרכז לפסיכותרפיה www.horuta.co.il