'ברכת התנינים' הוא מקבץ של 20 סיפורים קצרים ולא שגרתיים. סיפורים שיכניסו את הקורא בצורה אירונית ומעט קפקאית לעולמם של אנשים משולי החברה, מכורים לסמים, ובאופן כללי סיפורים לא קונבנציונאליים, שחלקם אולי אפילו מהווים מעין נבואה שחורה למצבים עתידיים בחברה.
הסיפורים כתובים בצורה כזו שהקורא מרגיש חלק מהמחשבה של גיבור הסיפור, גם אם היא לא ממש הגיונית ולפעמים אף גובלת בהזייה.
להלן בקצרה על חלק מהסיפורים:
– הסיפור הראשון "מיטה מתקפלת" מתאר את עולמו של אדם, שבחר לעזוב את עבודתו ואת חייו, להצטמצם לחדר ולבסוף לחיות על מיטה מתקפת ברחובות.
– בסיפור "החשוד" מתואר חשוד הנחקר במשטרה. לא ברורה הסיבה לכך. החשוד מבקש מהרופאים ליטול תרופה, בטענה שהוא חולה. אבל, האם זו תרופה או אולי סם? האם יתנו לו או שיענישו אותו על כך שהוא לא מתוודה?
– בסיפור "מתנה מאבא" מכור לסמים מוכן למכור את רכבו רק כדי לקבל כמה מנות סם (כי חסרים לו ארבעים ₪ למנה אחת). המשפחה של מוכרי הסמים שוקלים זאת, כדי לתת לבן הצעיר את הרכב מתנה מהאב.
– סיפור "הקוף" הוא ספק הזייה, ספק מציאות, בה גיבור הסיפור מוצא את עצמו כלוא ומוכה על ידי חבורת גברים. לא ברור לו מה היה פשעו. ואולי בכלל הוא זה שהתעלל בילד?
– בסיפור "ממלא מקום", גיבור הסיפור משתמש בשירות חדש "תכנית לחילופי חיים". בתוכנית זו, אפשר לבחור באיזו ארץ לחיות ועם איזה טיפוס להתחלף. תקופת החילופים הסטנדרטית היא שנה. העסקה מותנית בתנאי אחד של הדדיות: האדם שבחרת להחליף ירצה להחליף אותך.
– בסיפור "ראיון עבודה" מתואר מחפש עבודה, אשר "מתחזה" לדתי. הוא לובש כיפה ומספר סיפורים בדויים על משפחתו ועל חייו, על מנת שיקבלו אותו לעבודה. במציאות המתוארת, מדינת ישראל היא מדינה דתית, שלחילוניים, ליהודים אשר אינם מזדהים באופן מלא, אין מקום (ואין עבודה).
– בסיפור "אלישע", אלישע חשב שיותר זול להיות אבא מאשר מכור להרואין. ובנוסף, במקום להיות דחוי על ידי סביבתו, הוא יצליח למצוא חן בעיני הסובבים בזכות אבהותו.
– בסיפור "ברכת התנינים", שעל שמו הספר קרוי, מסופר סיפור על ילד ישראלי המתגורר בחוף השנהב עם הוריו. הוא פוגש את השגריר הנורווגי במסיבת יום ההולדת של אשתו. בין השניים נוצר קשר סביב בריכת התנינים בביתו של השגריר. זהו קשר בעייתי של מבוגר "לא אחראי" וילד שאינו מבין עדיין שלא על כל מבוגר ניתן לסמוך שיגן עליו.
מאחלת לכם קריאה מעניינת!
XOXO
אחת שיודעת 😉
