בריכה עירונית

בריכה עירונית – המלצה על ספרה החדש של אדוה בולה.

קיבלתי את הספר הזה לסקירה, הנחתי שסביר להניח שכשחיינית (אני נוטה לומר חובבת ולא מקצועית, האמת היא אי-שם באמצע) אני אתחבר לספר.
_master(136)

על מה הספר?

מי ששוחה קבוע מכיר את הקטע הזה, "המנויים". הכוונה לקבועים, בניגוד לאלו שבאים בקיץ, פעם ב-, רק בסופי שבוע, בחופשים וכו'. המנויים של הבריכה הם אלו שבאים כל יום (או כמעט כל יום). הם סוג של מכירים אחד את השני: חלק גם באמת מפתחים קשרים מסוג זה או אחר, וחלק נשארים בצד ולא ממש נטמעים בנוף האנושי הקבוע של שחייני הבריכה.
בבריכה המדוברת בספר יש גם תור כתוב בהתאם לשעות ההגעה והגבלה של זמני השחייה בימים העמוסים, מה שיוצר כמה מהאינטראקציות המסופרות בספר.
כמה מהמפגשים בספר הם אקראיים אבל צירופי המקרים שבהם מפתיעים, כמו למשל העובדת הזוטרה בתחנת החדשות בטלוויזיה שפוגשת בבריכה את אשתו של המאהב שלה, אחד מהעובדים שמעדיף לעבוד בעיקר בלילה שלילה אחד מתאהב באישה שנותנת לו לענות לשיחות נכנסות בסלולארי שלה, ועוד.

בספר שש נובלות שמביאות את הפחדים, את ההתמודדויות ואת חיבוטי הנפש איתם מתמודדים גיבורי הסיפורים.
אדוה בולה היא לא רק סופרת אלא גם שחקנית ותסריטאית. ספרה הראשון: "דברים שאני יודעת על ר'" יצא ב- 2012.

איך זה מתחיל?

מסלול פרטי
"אפשר לחיות עם זה?" שאלתי.
הרופאה אמרה שכן. שברוב המקרים כן.
"וללדת?"
"זה תלוי," היא אמרה. "צריך לראות קודם כול שהווסת שלך תחזור, וזה עוד מוקדם לדעת."
היא ביקשה שאשלים את בדיקות הדם.
כמה דקות קודם קיבלתי במייל את תוצאות בדיקות הדם. אף פעם לא אהבתי ביטויים ציוריים מדי, אבל כשחיפשתי בגוגל מה משמעות התוצאות, הטלפון באמת נפל לי מהיד, לא הייתי מסוגלת לאחוז בו. רגע אחר כך היא התקשרה. היא אפילו לא היתה הרופאה שלי, הייתי אצלה פעם אחת ויחידה, שבוע קודם לכן, וסיפרתי לה שאני סובלת מהזעות איומות בלילה.
כשדיברנו, ישבתי על יד החלון הענקי בסלון שלנו. פעם זו היתה מרפסת. לפעמים, בגלל שהבניין ישן, נושרות אבנים מהקיר המתפורר בקומה שמעלינו ופוגעות במעקה. לעתים אלו הן אבנים גדולות מאוד, ואז הרעש מבהיל, כאילו ציפור ענקית התנגשה בשמשה שלנו. דרך החלון ראיתי את התלמידה של השעה אחת־עשרה. זה היה מוזר מאוד ללמד אחרי השיחה עם הרופאה, אבל עשיתי זאת. למה לא אמרתי לה, קיבלתי עכשיו בשורה איומה שקשורה בבריאות שלי, ואני נאלצת לבטל את השיעור? אני לא יודעת. לעבודה ולפרנסה יש מעמד גבוה מאוד בחיים שלי. אני תמיד פוחדת שלא תהיה לי עבודה או שלא יהיה לנו כסף (…)