ברוך שעשני אישה?

מישהו פעם אמר לי שנשים וגברים מסתובבים כל היום עם תיקים על הגב. חלק מהתיקים ריקים בבוקר וחלקם כבר עמוסים מאתמול או לפני כן. במהלך היום הם אוספים עוד ועוד חומרים אל תוך התיקים האלה. מחשבות, מפגשים, בעיות, חלומות. בסופו של היום מגיעים האישה והגבר למיטה ומתכוננים ללכת לישון. הגבר מוריד את התיק מהגב, מניח אותו בצד, נשכב ונרדם. האישה לעומת זאת, מניחה את התיק על הרגליים ומתחילה לסדר.

אני לא יודעת כמה אני חוגגת את היותי אישה. זה לא פשוט להיות אישה, לא במדינה הזו ולא בחיים בכלל. לא היה לי פשוט בתור ילדה שחבריה לכיתה התעללו בה במשך כמה שנים בבית הספר. לא היה לי פשוט כשאמרו לי כל מיני גברים "איזו ילדה יפה את" ואחרי זה הרשו לעצמם לגעת בי עוד לפני שהייתי בת 6. לא היה לי פשוט לגדול בלי אבא בבית ועם אמא שבורת לב שעבדה קשה מאוד והרשימה עוד מתארכת אבל זה לפוסט אחר.

הייתי חושבת מדי פעם על המשפט שאומרים הדתיים "ברוך שלא עשני אישה"…. היום אני יודעת שהם בעצם מודים לאל על כך שכגבר הם מצווים ליותר מצוות מאישה (לא. אני לא דתיה אני פשוט יודעת את זה). אבל תמיד אמרתי לעצמי: תכל'ס כיף להם. לגברים. היה נראה לי תמיד מהצד שלהם הדברים הרבה יותר קלים. הרי לשים את התיק בצד זה הכי קל.
במשך שנים לקח לי זמן רב להירדם. יותר משעה… הייתי עושה כל מיני תרגילי דמיון מודרך כדי להרגיע את ים המחשבות שלי ולהיכנס לשינה שקטה. כשהכרתי את בן זוגי, שיחיה, הייתי נדהמת מהיכולת שלו להירדם בשניה. הייתי תוהה איפה התיק שהסתובב איתו כל היום, אבל הוא היה שם. בצד.

"ברוך שעשני כרצונו" מברכות הנשים. ושוב, אני לא מסתכלת על הפירוש הדתי. באמת ברוך הוא? לפעמים כשאני שוקעת אל המקומות האפלים האלה בתוכי והתיק נהיה כבד אני מנסה להבין מה התכלית של אותם הדברים שעשה לי "כרצונו"… יש את אלה שמשיבים "אם הדברים האלה לא היו קורים לך לא היית האדם הנפלא הזה שאת היום"… נכון, אני משיבה. הייתי אדם נפלא אחר.

יש בי תבוסתנות, אני מודה. חשתי אותה כשהבוס שלי כל הזמן השתיק אותי ליד הגברים שהיו בחדר. חשתי אותה כשהבוסית הגדולה שלי צחקה עליי בפני אנשים אחרים כשהייתי בהריון שיש לי הליכה מצחיקה ולמה אני לא הולכת רגיל. זה מוריד…. זה משפיל. אני חוזרת לאותו מקום מוכר בו אני מרגישה אפס חסרת חשיבות וחסרת כח. ילדה מנוצלת.
בגלל זה כשאני רואה נשים חזקות הן השראה עבורי. יש לי כל כך הרבה חברות שעשו שינוי בחייהן, הימרו על הכל למרות הקושי בלהיות אישה, בלהיות חד הורית, בלהיות עצמאית, בלהיות תמיד בתחרות – גם עם גברים. והצליחו!!! והן, הן הכח. אני? אני סתם פחדנית, מעריצה מרחוק ומפרגנת בלי סוף.

אני עובדת על זה, להיות גאה בזה שאני אישה. להיות ברוכה שאעשה כרצוני. לשים בצד תיקים ישנים שאני סוחבת איתי שנים וללכת, לקנות תיק חדש מהמם ולשים בו רק את הדברים שאני בוחרת.

יום האישה שמח.

ברוכות תהיו. בדיוק כפי שאתן.

[youtube https://www.youtube.com/watch?v=AWpsOqh8q0M nolink]