צעדות העגלות קריטיות

טקסט חזק ומעולה של רות רזניק, כלת פרס ישראל לפעילות חברתית למען נשים בישראל: "הממשלה נגד ילדים ומגבירה את אחוזי הגירושים"

בחורה עם מחשב נייד

רות רזניק, כלת פרס ישראל לפעילות חברתית למען נשים בישראל – מי שהקימה את העמותה הראשונה שהתמודדה עם נושא האלימות נגד נשים, ממייסדות התנועה הפמיניסטית ושדולת הנשים, חברת מועצת עירית הרצליה וחברת קואליציה והנהלה ובוועדות בריאות ורווחה.

על מאבק ההורים בישראל, שבא לידי ביטוי בעשרות צעדות מחאה ברחבי הארץ, בהן צעדו רבבות הורים עם עגלות ובלונים, ושלטים כגון, "סבתא זה לא בנק" או "ילד יקר שלי", רות מגיבה: " זה מדהים, ממש מספר ימים לפני שיצאתם למחאה הצודקת הזו, ניסחתי הצעה לחוק חינוך חינם מגיל 4 חודשים, או לחילופין בהכרה בהוצאות טיפול בילדים. אני מכירה את זה מקרוב כסבתא. שנים רבות עזרתי לביתי. אני מדברת על זה במסגרת מועצת העיר, ובמסגרת מר"צ, ובכל פורום אפשרי, אני מעלה את הבעיה הזו"."כיום," אומרת רזניק, "אנשים נעשים חלשים כלכלית בעקבות הפיכתם להורים, בצר להם, הם נאלצים לפנות לשירותי הרווחה ואם עומדים בקריטריונים של המשרד הם מקבלים הנחות למעונות." חינוך לא צריך להיות שייך למשרד הרווחה, היא אומרת, חינוך צריך להיות שייך למשרד החינוך.

"ממשלת ישראל משקיעה בחינוך נשים, בדיוק כמו בגברים, כסף רב – החל מגן חובה ועד התיכון ועד מכללות ואוניברסיטאות. אחרי כל ההשקעה הזו, ברגע שנשים מביאות ילדים לעולם, הממשלה למעשה אומרת להן, לא רק שלא נעזור לכן, נקנוס אתכן."

רוב הנשים במעמד הבינוני, שלא נתמכות על ידי שירותי הרווחה," היא מוסיפה, "כדי לחזור למעגל העבודה, עליהן להשקיע כספים לא ריאלים. אין הטבות במיסים, אין הטבות בחינוך הילדים, בנוסף ההוצאות המשפחתיות (בין אם זו משפחה המורכבת מזוג הורים או מאם חד הורית) גדלות. תינוק טרי צריך לשהות בחדר עם טמפרטורה של 22-25 מעלות, זה אומר צריכת חשמל מוגברת, הוצאות ביגוד, טיטולים ותמל"ים, כל אלו נוספים לסל ההוצאות המשפחתי.

"כמי שאחראית על מעונות לנשים מוכות, אני יודעת איזה חלק מהתקציב הולך על מזון לתינוקות, כיוון שהרבה מדיירותינו אמהות לתינוקות", מוסיפה רות. "כל משפחה, לא משנה מאיזה חתך אוכלוסיה, צריכה להתמודד עם תוספת העלויות הללו. גם אם יעבירו בגדים וחבילת לידה מילד ראשון לילד שני, טיטולים ותמ"לים לא ניתן להעביר."

יש כאן השלכות הכלכליות – החברה מפסידה כוח אדם. אישה שהוכשרה בדיוק כמו גבר עד כה בחייה, יוצאת ממעגל העבודה, לעיתים לכ-5 שנים, כדי ללדת ילד ראשון וילד שני, כיוון שלא משתלם לה לחזור לעבוד.

המדינה מאבדת את מס ההכנסה שלה והאם מפסיקה לחסוך לפנסיה. מעבר לכך נשים לא יכולות להגיע לקידום מקצועי כמו גברים, כיון שיצאו ממעגל העבודה ואיבדו את התחרותיות המקצועית שלהן", ממשיכה רות בלהט, "משפחות כבר לא יכולות לחסוך. יתרה מכך, הן פונות להוריהן לעזרה כלכלית. אבל מרבית ההורים לא יכולים לעזור לילדיהם. אחת הסיבות שאני מעודדת נשים לחזור למעגל העבודה זה לא רק בגלל הכסף, אלא גם בשביל המימוש העצמי, הצורך בחברה עניין וקידום מקצועי.

ין לי כל ספק בכך שחוסר הראיה החברתית של הממשלה משפיעה על אחוזי הגירושין, זה לא סוד ששליש מהזוגות מתגרשים בארץ. אחת הסיבות העיקריות שאני נאבקת להגדלת אחוזי הנשים בכנסת, היא במידה רבה  כי נשים רואות ומושעות לכל הצרכים הללו של המשפחה."

זאת מדיניות שמעודדת היעדר ילודה לדעתך?

"היא בהחלט מקטינה את הילודה. אחת הסיבות לירידת הילודה באירופה, היא בגלל העלויות המאוד יקרות בגידול ילדים. כרגע, במצב הנוכחי, המשפחות בין אם האם נשארת בבית, או שהיא יוצאת לעבודה, על המשפחה לתפקד עם הכנסה אחת, כיון שרוב רובה של משכורת האישה מתקזזת מהוצאות על העצם האפשרות לצאת לעבודה – פעוטון או גן לילד או לחילופין – מטפלת."

"בקצב הזה נפסיד את ילדינו שתרמו 3 שנים לצבא והם מטובי המוחות בעולם. הם מבוקשים מאוד, עם ההכשרה שהם קיבלו כאן, והחינוך שהם קיבלו, רובו במימון המדינה, הם יעזבו את הארץ. כרגע כל ילדיי כאן, אבל אני לא יודעת מה יהיה עם דור הנכדים. אנחנו מתבססים יותר מדי על הכלכלה האמריקאית שגם לאמריקאים אינה חברתית ואינה מיטיבה. זה לא צריך להיות המודל שלנו."

מה דעתך על ההפרש העצום בין ימי החופשה של ילדים ומספר ימי החופשה של ההורים העובדים?

"את נוגעת כאן בעקב אכילס. אצלי כל החופשות באו על חשבון ימי המחלה של הילדים. צריכות להיות קייטנות בחינם בבתי הספר. לא יכול להיות שהחופש הגדול יהיה מסחטת הכספים הנוראה של ההורים! חודשיים חופש ומייד אחר כך מתחילים החגים. מישהו כאן לא קורא נכון את המפה, עוד מקום המדינה."

בנושא מאבק  הדיור היא מוסיפה הערת ביניים, שינוי בתחום הזה ייקח לפחות 5 שנים במקרה הטוב, "אבל במקרה של דרישות מאבק ההורים, ניתן להגיע להישגים מיידיים בעזרת חקיקה פשוטה של הממשלה. צריך תקציב, אבל יש מאיפה לקחת. ביטחון אצלנו זה קדוש, אבל צריך מדיניות חברתית, ומי שמתווה את המדיניות הם כלכלנים שלא חושבים על צרכי המשפחה.

ברגע שיש ילדים, באופן חד משמעי, לא ניתן כיום במדינת ישראל לגמור את החודש", מצהירה רזניק נחרצות, "ואף אחד לא אמר לזוגות הללו מהמעמד הבינוני, שזה יקרה ברגע שיביאו ילדים לעולם. הם נתקלים בעלויות הללו תוך כדי תנועה."

לא נותר לי אלא להסכים עם הטקסט החריף הזה, הממחיש את התחושות המלוות את קבוצת האמהות, שזכיתי להיות חלק ממנה, אשר יזמה את מאבק ההורים בישראל. מספר ההורים שיוצאים עם עגלות לחום יולי-אוגוסט לרחובות כדי להשמיע את קולם –  השקט עד כה, מוכיח, שההורים מצביעים ברגליים וקוראים לממשלה להבין – יש כאן מצוקה אמיתית.

להורים יש הזדמנות כעת להשמיע את קולם.

כל צעדות העגלות היום ברחבי הארץ

תל אביב – שדרות בן ציון פינת קינג ג'ורג'. 17:30

רעננה, כפר סבא, רמת השרון, הוד השרון רמות השבים, הרצליה והסביבה – צועדים בהרצליה שדרות ח"ן פינת רחוב סוקולוב. 17:30

קרית מוצקין – כיכר יד לבנים שד' גושן. 17:30

ראשון לציון – יציאה מאולם מופת והליכה לכיוון גן העיר למאהל המחאה. 17:30

מועצה אזורית גזר – בכניסה לישוב בית חשמונאי. 18:00

פתח תקווה  – רחוב חיים עוזר ליד העירייה.  17:00

חולון ובת ים – אין מיקום סופי

אריאל – יוצאים מהיכל התרבות. 17:30

יהוד – בגן השלום (מול הבנק הבינלאומי וליד שוק הלילה). 17:00

אני ואימי, בצעדת העגלות
תום אלרום ואימה דורית זילברמן, בצעדת העגלות, תל אביב 2011
תום אלרום
יזמת ונוודת. מקימת המיזם "רוצים משהו מהודו" והקבוצה בפייסבוק "השראה לפרנסה בנדודים"