ברגע האחרון
מאת לאה ברק
הוצאת כרמל
222 עמ'
שני גיבורים לרומן, ענת – מורה מסורה ורצינית לספרות בבית ספר תיכון ושלום – השרת בבית הספר בו מלמדת ענת.
בחיי שניהם ישנן תופעות מוזרות הקשורות בעברם. ענת זוכרת אם חולנית , מעברי דירות חטופים וחיים בבדידות ללא חברים.
גם לשלום יש זכרונות קשים מילדותו במעברה , מות הוריו , היעדר קשר עם אחיו .
דוקא שני הגיבורים האלה , אשר אין ביניהם כל משותף, מפתחים קשר נפשי עמוק ביניהם.
ההתפתחות המפתיעה בעלילה מגיעה מכיוון לא צפוי . ועדת חקירה לאומית מתכנסת לדיון בנושא הכאוב של "חטיפת ילדי תימן ", לכאורה. דיוני הועדה מובילים לבירורים שונים , ומתגלה ההתמודדות של שתי המשפחות – כל אחת מצידה – עם עברה.
"אז מה עושים עכשו ? שאל זכריה
צריך לחפש, השיב חנוך בבטחון, צריך הרבה סבלנות. כפות ידיו המצולקות התרוממו, כיסו את עיניו, לא התכוונתי, התנצל, לא התכוונתי להוסיף לכם צער. בטח ראיתם אותי בטלויזיה. ,למה עשו ככה ? שאל שלום בכאב
לדעתי, היו להם כוונות טובות, רצו לעזור לנו, אמר חנוך בכאב. הילדים היו חולים. ידו החליקה את הכיפה השחורה שעל ראשו. היה מצב כזה, מי שלא היה שם לא יכול להבין. ואתה, הביט בזכריה במבט נוקב. רק מה בראש שלך עשית. עזבת הכל.
עיניו החודרות טיפסו במעלה ראשו החשוף, חיפשו את הכיפה, עזבת הכל, אמר בצער "
בספרות עברית, מאוניברסיטת בר-אילן. עסקה בהוראת ספרות בתיכון והדרכת סטודנטים
בהוראה. ניהלה שני בתי ספר תיכוניים .
