לא אחת אני שומעת נשים לאחר לידה אומרות – לעצמן, לחברותיהן, לבני משפחתן – "זה סתם מצב רוח", או "אלה ההורמונים שמשתוללים". מה שהן בעצם מתכוונות לתאר הם שינויים במצב הרוח ומצבים רגשיים, כמו תחושת דכדוך, שמתרחשים אצל נשים רבות בשבוע-שבועיים הראשונים לאחר הלידה ולמעשה כמעט אצל כל יולדת, בגלל השינויים ההורמונאליים. לתופעה זו, המכונה בטעות בציבור "דיכאון לאחר לידה", קוראים באנגלית "בייבי בלוז" ובעברית "דכדוך אימהי" והיא מתבטאת בהתפרצויות בכי בלתי נשלט, רגישות יתר, קשיי שינה ותחושות חרדה, שחולפות בדרך כלל אחרי מספר ימים או אפילו מספר שעות. זו אינה הפרעה נפשית, נהפוך הוא: אני סבורה כי התופעה מעידה על בריאותה של האם משום שאותו מנעד רגשי שמכיל גם מינון גדול של עצב, מה שנקרא היום "תגובות רגשיות לאחר לידה" הוא רצף תגובות חיוניות, גם לאם וגם לתינוק, המתקיים גם לאחר תקופת ה"בייבי בלוז".
כבר בתורה, בתחילתו של ספר בראשית ליתר דיוק, עם הגירוש מגן העדן, נקבע כי הולדת ילדים לעולם תהיה כרוכה ב"עצב", שהוא גם כאב פיזי וגם אותה תופעה חמקמקה שנקראת כיום "מצב רוח". אני מניחה שלכולנו ברורה השמחה המתלווה להולדת התינוק, אך מניין מגיח העצב?
אנסה להסביר: היו אלה הפסיכואנליטיקאים פורצי הדרך, כדוגמת דונלד ויניקוט, מלאני קליין, דניאל סטרן וג'סיקה בנג'מין, שלימדו אותנו על מורכבותם של יחסי האם עם התינוק, ופתחו בפנינו צוהר לקשר בין אותו "עצב" מקראי לרגישות האמהית המיוחדת לאחר הלידה, שמאפשרת לה הזדמנות להיות רגישה וקשובה לאיתותי התינוק ולצרכיו, כמו גם להתבונן בעולמה הפנימי, לבחון את יכולותיה כאם ולפתח מנעד רגשי רחב כלפי התינוק. ה"עצב" חיוני גם להתפתחות התינוק, שכן הוא מאפשר לו להכיר באם כאדם בזכות עצמה תוך שהוא מבחין בגוונים רגשיים שונים שהיא מבטאת.
אצל כ-9%-20% מהנשים – ומדובר בכמות לא מבוטלת – עלולה להתפתח הפרעה רגשית במהלך ההיריון ולאחר הלידה. בעיתונות ובספרי לידה נהוג להתייחס לתופעה בשם הכללי "דיכאון לאחר הלידה". אך אני מבקשת להדגיש שאמנם הפרעות במצב הרוח הן הנפוצות מבין ההפרעות, אך קיימות גם אחרות כמו הפרעה כפייתית-טורדנית לאחר לידה והפרעת סטרס פוסט טראומטית לאחר לידה. ההפרעה החמורה ביותר היא מחלת נפש נדירה – פסיכוזה לאחר לידה, והיא יכולה לפרוץ בפתאומיות בימים הראשונים לאחר הלידה.
כאן עולה השאלה – כיצד מבחינים בין ה"עצב" הרגיל, החיוני לקשר עם התינוק, לבין מצב שהוא כבר בגדר הפרעה ודורש טיפול?
במצבים של הפרעה נפשית בתקופה זו השינויים הרגשיים והפיזיים שעוברים על האישה יהיו חריפים והיא תתקשה לווסת אותם. למשל, היא תסבול מקשיי שינה גם כשהתינוק ישן, או תסבול מעליה או ירידה חריפה בתיאבון ובמשקל. בכלל, מה שמייחד מצב של הפרעה רגשית הוא עד כמה המצב הרגשי משתלט על תפקודו של האדם. ולענייננו – כשהחרדות בנוגע לתינוק, המחשבות המטרידות, העייפות, פוגעים ומשתלטים על תפקודה היומיומי עם התינוק, גורעים מהנאתה בקשר איתו ומשפיעים על טיב היחסים עם בן הזוג ועל הקשרים במעגלים נוספים – זה עלול כבר להיות בתחום הבעייתי.
כדאי לדעת שגם גברים עלולים לסבול מדיכאון לאחר לידה ובשכיחות הדומה לזו של נשים וגם שקיימת שורה של טיפולים פסיכולוגיים יעילים לטיפול בהפרעות הרגשיות לאחר לידה .
כדי לעמיק בנושא, אני ממליצה לקרוא את הספרים הבאים:
פיג'ס, ק. החיים אחרי הלידה: מה שאפילו חברותייך לא יספרו לך על האמהות. מודן, 1999
קרון, ת. נשים ורודות. תל-אביב, 1989.
סטרן, ד.נ., ברושווילר-סטרן,נ. עם פרילנד,א. הולדתה של אם: השפעת הלידה על האישה . מודן ,2000
רפאל-לב, י. הריון: העולם הפנימי. זמורה ביתן, 1993
Shields Brook. Down Came The Rain. 2005
מידע נוסף נמצא באתר הורותא: מרכז לפסיכותרפיה , פריון הריון והורות