במיוחד אם יש אותך אצלי במיטה (סיפור קצרצר)

בחורה עם מחשב נייד

האמת אמנם כואבת,
אבל לפעמים צריכים אותה,
כדי לרצות לחיות וכמה שיותר 
האהבה הזאת שלנו אי אפשר לעצור…. 
ואז אני שומע קול רועם הפונה אלי…
אדוני, אני מבין שאתה קצת נרעש
אני מבין שאני שומע את קולו של השופט
העתיד לחתוך גורלי בסיום משפט תפור
שלא היה הראשון ואולי גם לא האחרון בחיי, 

אדוני

את שהיה לי לומר הרי אמרתי
והרי ברור לכבודו
שאני מבין כבר שההחלטה אשר כבודו כבר קיבל
היא לא משהו שלבטח אוהב…

אמרתי תוך שאני מכין עצמי לעוד שלב בחיים
רגע לפני שקבלתי ההחלטה שיהיה מה שיהיה
אני במקום הזה יותר לא נשאר

המשכתי בשיחה העצמית הזו שאיש לבטח מהסובב לידי
לא ממש יכול היה להיות לה שותף

אז כל שאומר הוא את שכבר אמרתי לך
בפעם המי יודע כמה אני שומע קולו הרועם שעלה באוקטבה שלמה
וכן…

על דברים שעושים משלמים
בוודאי אם וכאשר מגיעים בגללם לבית המשפט….
ואז…

אני פתאום מתעורר לי

לאט לאט

וקולט ששוב אני חווה חלום

והפעם לא חלום כל כך מענג, אבל…
אני יודע בפעם המי יודע, 
שבחיים כמו בחיים
עוברים שלב אחרי שלב
ולכל שלב יש סיבה…
 
אמנם פעם סיבה שהיא לטובה ופעם שהיא…
לא כל כך ממש טובה אבל השעור הזה….
ממש לא נגמר, וטוב שכך….

לפחות אני עדיין חיי

ולמרות כל מה שעברתי במקום שבו הקרבתי ונתתי עבורו הכל

אבל הוא כמו כמעט כל הסובב וסבב אותי
פגע בי פעם אחר פעם

ולכן….

גם בגיל מתקדם,

יש ומתעוררים מחלום בלהות או מחלום טוב,
ושוב מסתבר

שיש מהכל בחיים,

אבל הבוקר הזה שוב אני יודע עד כמה אני בר מזל, 

למרות הכל אני דווקא נהנה מכל שניה בחיי,
למרות כל אלו שניסו לפגוע בי ואני עדיין מתקשה,
לקלוט מדוע ועבור מה….

הגם שאני הייתי בודד וגם כיום ממש בודד,

אבל כאשר אני מתסכל על מטתי
אני מגלה שאת כמו תמיד שם,

אז לא ממש בודד אני חושב לעצמי
ומיד מתחילות המחשבות שלי להתרכז רק בך.

כמה הקרבת עבורי לאורך החיים
וכמה תמיד נסיתי ברוב טיפשותי
להיות, 

הגבר החזק, המנצח, החייל הקרבי, מהפנימיה
המכינה את בוגריו להיות מנצחים ובכל מצב….

בעוד את
תמיד אמרת לי
שמע לזו שאוהבת אותך.
שכח מהכל במיוחד מכל המלחמות,
במיוחד אם מדובר במי שפוגע ולא יודע להאריך

עד כמה אתה הדבר הטוב ביותר שיש בעולם….

אני מיד שומע את קולה של האשה
שכבר חיה איתי עשרות שנים
ולמרות כל הדרכים הקשות בהן הובלתי אותה,
היא נסיכת חיי,
ילדת נעורי

שכיום כמעט כבר אפשר לומר אשת חיי 
הרי לא כל אחד זוכה להזדקן

עם משהו שהוא אוהב….

אני מתעמק בדיון העצמי שלי עם עצמי
ומנסה שלא להרחיבו

לכל הדברים שבאמת יכולים להוציא אדם מדעתו רק בגלל, 
שהוא היה טוב

ובתמורה תמיד קיבל מכה חזקה
אותה ידע להפוך למכה קלה,

אבל לך תחשוב על זה שיש כאלו שהם לא חזקים כמוך,
שהם גם לא במצב פיננסי כשלך

המוח שלי לא מפסיק לעבוד…
ואז אני רואה את נסיכתי  מחייכת 

נו שוב חלום את שואלת? 
מה יהיה ?   את ממשיכה….

כן את יודעת….

במסע הזה עוברים גם חלומות,
אם רוצים או לא רוצים אבל לומדים להעריך את שיש ואת שאין,

ומסתבר שמה שאין הוא ממש לא העיקר….
נו אז שנקום? אני שומע קולך?
כן וודאי.

איזה כיף זה לקום ליום חדש,
שיהיה מה שיהיה לבטח,יום טוב נפלא
 
הרי הטוב הזה נמצא עמוק עמוק
בתוך תוכינו…

במיוחד אם יש אותך אצלי במיטה

עם אהבה שרק גוברת ויהיו הצרות אשר יהיו,

בעוד …

האמת אמנם כואבת,
אבל לפעמים צריכים אותה
כדי לרצות לחיות
ורק כמה שיותר, 
את האהבה הזאת שלנו
לעצור אי אפשר. 

במיוחד אם יש אותך
​אצלי במיטה.