בלי גבולות – הורות בזמן קונפליקט

כשמבקשים לחולל שינוי עמוק, כשנמצאים במשבר ורוצים לחולל ריפוי, חייבים לפני הכל להסיט את הפרוז'קטור לשכבה עמוקה יותר. להפסיק להתעסק ב"מה עושים", ולהתחיל לראות מי אנחנו באמת ומי מנהל מתוכנו את מערכת היחסים הזאת. חשוב לי במיוחד להבהיר את זה לפני שנצא לדרך, כי באפלת המבוך של מאבקי הכח אנחנו משוועים למוצא מהיר ופשוט. לעצה שתפרום את התסבוכת הזאת. זה בדיוק מה שאין בספר הזה

"בשבוע הקרוב אתם לא תאמרו לילדים שלכם מה לעשות".
ישבתי כצופה בקורס "נקודת מפנה" כשנטאלי בן דוד נתנה לקהל את התרגיל הנ"ל בנינוחות. הקהל הגיב למשימה באופן ההפוך מנינוחות.
"מה ז'תומרת לא להגיד לילדים שלי מה לעשות?" הזדעקה אחת המשתתפות, "גם ככה הם לא מקשיבים לי".
"הם מקשיבים" ענתה נטאלי, "את אולי מתכוונת לזה שהם לא מצייתים".
הס הוטל באולם.
"ובשבוע שאתם לא אומרים להם מה לעשות, ממליצה לכם להרבות בנשימה ולקרוא את "בלי גבולות" של שי אור".

כחודש לאחר מכן:

"אני לא אוהבת אותך!!" חץ נשלף ונשלח.
שריקה דקה שנבעה ממעוף החץ קרעה את האוויר בחדר, החץ, במיומנות גבוהה מצא את הדרך ללב שלי.
היא בת 4.5. היא בוכה ולא אוהבת אותי.
אני זוכרת את הרגע כאילו מישהו האט את הזמן במיוחד לרגל האירוע.
סובבתי את הראש לכיוון שלה והחור שגרמה פגיעת החץ החל לבעור.
כבר שמעתי שזה קורה, שילדים מטיחים את זה בהוריהם. אבל אצלי בסלון? עם נועה?!
כן. אצלי בסלון. עם נועה.
בעודי שולפת את החץ, מסדרת את הנשימה, היא שלחה אלי גם את "את לא יפה!" ואת "את בכלל לא אוהבת אותי כשאני בוכה". והיא בכתה. אוהו בכתה.
הקשתית המיומנת שלי גרמה  לזמן לחזור לעצמו ואתו הגיעה הבנה שלי שהילדה האהובה שלי במצוקה.

בחרתי בקרבה אוהבת ונטולת אגו (אני עדיין לומדת את צעדי הריקוד החשוב הזה), הצלחתי לא להטיח בה את המשנה שעלתה בי אוטומטית ושלא קשורה לכלום: "אחרי כל מה שאני עושה בשבילך?"

הצלחתי להיות האמא שאני רוצה להיות ושמעתי שהיא אומרת לי משהו עלי (וזה מבלי שספרתי לכם מה היה הרקע למאבק שהביא לבכי הגדול – מקלחת).

ההורות שלי והאמא שאני הם נושאים שבוערים בי כל הזמן, אפשר לקרוא על זה כאן.
הספר "בלי גבולות" מלווה אותי כבר כמה שבועות כמו חבר טוב לדרך.
הגישה שממנה שי יוצא מאד קרובה לעולם שלי, לאופן בו אני תופסת מערכות יחסים ופתרונות:

"הספר הזה, כמו ספרי הקודם, לא עוסק ב"מה לעשות" עם ילדינו אלא ב"מי להיות". לצידם. אני יודע שמה שאנחנו אומרים ועושים עם ילדינו משפיע בצורה מיידית על היחסים ועל האווירה בבית. אבל כשמבקשים לחולל שינוי עמוק, כשנמצאים במשבר ורוצים לחולל ריפוי, חייבים לפני הכל להסיט את הפרוז'קטור לשכבה עמוקה יותר. להפסיק להתעסק ב"מה עושים", ולהתחיל לראות מי אנחנו באמת ומי מנהל מתוכנו את מערכת היחסים הזאת. חשוב לי במיוחד להבהיר את זה לפני שנצא לדרך, כי באפלת המבוך של מאבקי הכח אנחנו משוועים למוצא מהיר ופשוט. לעצה שתפרום את התסבוכת הזאת. זה בדיוק מה שאין בספר הזה" (עמ' 29).

מה כן יש בספר?

שי לוקח את מושג הגבולות מפרק אותו לאטומים ומציב שאלות נוקבות ואפשרויות חדשות בלי גבולות.

דרך 14 פרקים, ההורות ניצבת במרכז השיח ובכל פעם מוארת דרך נושא אחר- ויתור, מי ישתנה בשביל מי, לא כוחות, שופט, שוטר או סתם אבא? למה נלחמים, ואהבת לילדך כמוך, על אפרוחים צרכים ומאבקים, מנהיגות, רזולוציות משתנות חוק שימור הזעם ועוד רבים.
המעבר המשמעותי הוא ממאבק כוחות למפגש בין רצונות. במרכז הספר עומד ההורה לצד הילד שהיה ומול הילד שלו, כאשר הילד מחזיר להורה השתקפויות כל הזמן.

זה ספר אימון וחניכה אישית. אין בו אף תיאוריה. האדם הוא התיאוריה היחידה שצריכה להילמד. אם אתם ואני מכירים כבר, אתם יודעים שאני מאמינה שהכל כבר נמצא, שנשאר רק לגלות. הספר הזה חושף הרבה מעבר להורות, הוא חושף מערכת יחסים עם ציות, עם הקשבה שלנו לעצמנו, עם זוגיות ועוד.

לא הצלחתי לקרוא אותו בבת אחת, צריך לנשום בין פרק לפרק, לעבד, להתגבר על התנגדויות ולפתוח את הראש רחב רחב.

מומלץ בחום.

***
שי אור, מרפא, אבא ומלחין. מלווה ומנחה הורים, מכשיר מטפלים בגישת "הורות כמעשה ניסים".
ספרו הראשון "הורות כמעשה ניסים" יצא לאור ב-2013 והצליח לחולל שינוי באלפי משפחות ולהפוך לשחקן חדש ומרענן במרחב ההורות וההתפתחות האישית בארץ.
"בלי גבולות" הוא ספרו השני, אשר יצא לאור במימון המונים.

***

הי, תודה שקראת, נעים מאד, שמי קרן ומאמנת מוסמכת בשיטת סאטיה, מתבוננת בעולם מתוך הבנה שמערכות יחסים יש לנו עם כל תחום בכל רגע נתון. מאמינה שיש בנו כבר עכשיו כל שצריך כדי לחולל מפנה משמעותי במערכות היחסים שלנו כדי לחיות בחופש אישי והרמוניה. מלווה אנשים בתהליכי חיים.

מוזמנים לדף שלי בפייסבוק

ולדוא"ל שלי: kerenb11@gmail.com

ניפגש,

קרן