הבלוג שלי ואני מצאנו אחד את השני בזמן מהפכה. לא הצרפתית אלא זו הפרטית.
הבלוג הוא החבר המתלווה אלי יום יום, שעה שעה, בדרך למשהו חדש שעדין מתבשל ונרקם. אך המטרה אינה הדבר היחידי. הדרך חשובה לא פחות.
הבלוג מלווה אותי , תומך , מייעץ, נותן לי קול חדש. השתיקה הפכה לקריאה. היצירתיות והיוזמה שהיו עצורים בתוכי כל כך הרבה שנים פרצו החוצה בריקוד, שירה ונגינה.
הנה יש לי רע, שותף, אוזן קשבת, אוהב ומחבק.
אגב, אם לא זיהיתן, את התמונה הראשית צילמתי בתערוכת –
50 Years of Italian Fashion at the Victoria & Albert Museum, London.
אחד הפוסטים הראשונים שלי…
תמיד כתבתי. הכתיבה היתה חלק בלתי נפרד בתחום התקשורת השיווקית בו התמחיתי. תמיד התענייתי מאוד באופנה. בעיקר בזרמים והשפעות. בתערוכות אופנה במוזיאונים ובשבועות האופנה בבירות העולם. עיצוב ואומנות היו חלק בלתי נפרד מחיי המקצועיים והפרטיים ובאומנות אף יש לי תואר. אחד מיני רבים. ספרים הם הלב והנפש של הבלוג.
הפלטפורמה החדשה עזרה לי לחבור את כולם יחדיו למשפחה אחת גדולה. הכתיבה בבלוג מבטאת השראה אותה אני מוצאת סביבי ומעבר לים. אני חולקת עם העולם לא רק קשים ותלאות אלא סגנון, השראה, אומנות, עיצוב, תערוכות, אופנה , טרנדים מכל העולם וכמובן ספרים. אם זו לא השראה, מהי?
בד בבד פתחתי דף ציבורי ושמו סגנון והשראה עם רוית בו הדברים באים לידי בטוי בהרחבה. תערוכות בעולם, פתיחות חשובות, אדריכלות מובילה, מעצבים חדשים שצדו את עיניי, ספרים שחלילה לוותר עליהם, תמונות שלכת בניו אינגלנד ושילובי צבעים, טעמים ועונות השנה להשראה ומעל לכל, הרומנטיקה. היא החוט המקשר והתבלין שהופך כל שגרתי למיוחד, חד גוני לצבעוני ועשיר. זוהי משפחת סגנון והשראה עם רוית.
ואז…הפתעה, פרגון רחב מקצה לקצה, תגובות מרחבי הארץ והעולם מאנשים שמעולם לא הכרתי, מחמאות, חברות חדשות, הכרות עם נשים אינטליגנטיות ומעמיקות .
כמות המחמאות וההתעניינות הדהימו אותי בתחילת הדרך . לא קבלתי זאת כמובן מאליו. כל תגובה, כל אהדה מרגשים אותי מחדש.
חוויתי מפגשים, כנסים, סרטים והצגות, חברתי למועדוני קריאה לרוב, הכרתי משוגעות לרומן הרומנטי, סקרתי ספרי פרוזה ורומנים, ביקרתי בבתי מלון, הייתי דוגמנית ליום אחד לאחר שנים רבות. ההנאה מיום הצילומים היתה שלמה והתגובות המרגשות מאנשים שלא ראיתי שלושים שנה לא אחרו לבוא.
גיליתי נשים חכמות, רגישות, מעניינות והכי מפתיע- מפרגנות..
היחס שלי למין הנשי היה אמביוולנטי. מחד, להיות אשה זה הדבר הנפלא ביותר. יופי, אופי, קלאסה, חמלה.
מנגד, חוסר פירגון, קטנוניות, אגו טריפ , חוסר יושרה ושתי פנים למראה, אותם חוויתי ברבות השנים, לא החמיאו למין הנשי.
במחצית השנה בה אני מנהלת בלוג לקהל שברובו נשי, הדמוי השלילי הולך ומפנה את מקומו ואני מגלה מחדש את הטוב והיפה ואף לומדת המון מחברותיי הבלוגריות. מכל מלמדיי….
מיקדתי את הבלוג לתחומי הספרות, העיצוב והתרבות, והאופנה ופועלת להפוך את הבלוג לעסק עצמאי.
הבלוג הוביל אותי להעז ולחלום בקול רם על ספר משלי. החתחלתי ללמוד כתיבה יוצרת אצל חברה לבלוג. יתכן שזה המהלך המשמעותי ביותר. עוד ימים יגידו.
אני עוד לא שם. אני בדרך. אך הבלוג איתי, אני לא לבד.
הבה נטייל בשביל האבנים הצהובות ובספר הזכרונות…
להנאתכם באהבה, סגנון והשראה,
רוית
סגנון והשראה עם רוית
גם את רוצה להגשים חלומות? פתחי בלוג בסלונה.
תמונות:
צילומים- רוית ליפשיץ ציון
המטרופוליטן מיוזיאום, ניו יורק.
ויקטוריה ואלברט מיוזיאום,
pinterst
הציירת פאני הורוביץ
יחסי ציבור תיאטרון הפרינג'
מגזין W, אנגליה
ניו יורק טיימס , מגזין לייפסטייל.
אתר טרווליסטה Travelista
Vogue Paris
Harper's Bazaar UK
