בלבנו לעד

"בלבנו לעד" רשום על המצבה של אבא שלי. "תמיד בלבנו" רשום על המצבה של הבן שלי. וככה שניהם, אבא שלי והבן שלי, במותם, בחודש התמוז, לימדו אותי ללכת.

תמונה 3

2  מצבות.
הילד שלי בצד אחד של בית הקברות. אבא שלי בצד השני.
2 קצוות.
סבא – נכד. אבא שלי – הילד שלי.

נפטרתם בחודש תמוז. שניכם.
"…עצוב למות באמצע התמוז,
עכשיו באמצע התמוז נמות
אל בוסתני הפרי שהתייתמו…"

אז אני כותבת לך אבא, שנה אחרי שהלכת. שנה להתיימותי. 23 שנים אחרי שאיבדתי את בכורי.

הקשר ביניכם אבא החל עם גילוי המחלה של אור ז"ל. לבך דאב אבא והראה סימנים כאילו הוא לא מצליח לעמוד בידיעה על נכד שעומד למות ולקית בלבך עם רגע הידיעה.
מאותו הרגע, הלב שלך נקשר לליבו של אור שלי שנפטר כשנתיים לאחר מכן.
הידיעה גרמה לך לצער כה רב, שגופך נחלש.
לא וויתרת, קמת והמשכת.
נולדו לך עוד נכדים שנתנו לך המון כוח. המון. שאבת מהם את הכוחות להתגבר על מחלות ומכאובים, שהיו חלק מחייך ובחרת להמשיך לחיות. במלוא הכוח. וזה לא היה קל.
כמה סימבולי שנפטרת בחודש תמוז. בחודש בו אור נפטר. בהבדל של 22 שנים. ואני, ששכלתי בן, התיימתי מאב. "אל בוסתניי הפרי שהתייתמו"… כך התיימתי אני. כפרי.

ציינתי לשניכם באותו היום את האזכרה. אני זוכרת אתכם בכל יום, בכל שעה, בכל רגע שעובר בחיי, ולכן בחרתי גם להקדיש לשניכם את אהבתי באותו היום. בתוך שעה.

בחרתי בחיים אחרי המוות של אור. בחרתי להמשיך לנצח ולא לתת לאף אחד להרפות את ידיי. אני חושבת שהצלחתי.
בחרתי לנצח את החיים, אחרי מותך אבא. מותך פתח לי ערוצים אותם לא הכרתי, כן, גם אחרי מותך נתת לי כוחות להסתכל קדימה ולהמשיך לנצח. בחרתי לנצח כי הבנתי שהחיים ניתנו לנו לפרק זמן קצוב ויש לנו את האפשרות לבחור כיצד לחיות אותם. האם לחיות לצידם או לחיות אותם. האם לתת לחיים לנהל אותנו – או להחליט שאנחנו ננהל את החיים. בדרכנו שלנו.

לכל אחד מאתנו ניתנת האפשרות להחליט כיצד לחיות את חיינו. אתה בחרת בדרכך אבא ועזבת אותנו בשלווה ובשקט. נתת לנו את זמן הפרידה ממך ועזבת, אך אחרי מותך אבא, ידעתי אף יותר שעלי להמשיך לנהל את חיי. וכך, בלי שידעת, נתת לי את ההשראה לחיות כמו שאני בוחרת וללכת אחרי מה שעושה לי טוב בפנים. הכי טוב.
שניכם, אבא שלי  ואור שלי, לימדתם אותי ללכת. לימדתם אותי ללכת בצעדים חדשים, מדודים, שקולים ובטוחים. צעדים של מנצחת.

אני מתבוננת על המצבה שלך, אור, ועל המצבה שלך, אבא ורק מודה לכם. מודה על שכל אחד בדרכו שלו הוביל אותי להחלטות חשובות בחיי.

אוהבת אותך, אור.
אוהבת אותך, אבא.

בלבנו אתם – לעד