על הבית בכפר - ומתכון לקאלדוני תפוחי אדמה במילוי בשר

לסבתא היה משק בכפר בבלרוס. לא לסבתא סוניה, אלא לסבתא השניה – אמא של אבא. ההורים היו לוקחים אותי לשם והייתי נשאר אצלה למשך כל חופשת הקיץ. היא הייתה גרה בבית עם חלונות צבעוניים, עשויים מחתיכות זכוכית מלבניות שיצרו ויטראז' בכל צבעי הקשת. כשהשמש הייתה שוקעת, קרניה נכנסו דרך החלונות וייצרו על הרצפה והקירות אשליה של נהרות מזהב ואבני חן. אני לא זוכר הרבה, והזיכרונות שיש לי צבועים בפילטר – כמו הפילטרים הישנים האלה של האינסטאגרם.
אני זוכר את בת דודה שלי נטאשה, שהייתה השותפה שלי לפשע. ביחד רכבנו על אופניים, הלכנו לדוג ו"לצוד" פטריות, קטפנו פירות יער בשרניים מהשיחים, רעינו פרות, ועשינו את כל הדברים המשוגעים שהחופש והילדות מאפשרים.
אני זוכר את סבתא. היא הייתה אוספת את שיערה עם מטפחת, וקושרת אותה בצורה ייחודית לה. תמיד הייתה מסודרת ומטופחת. כל הזמן בתנועה – הולכת לשכנה וחוזרת, מאכילה את חיות המשק, עודרת את העשבים השוטים מהארוגות, עומדת ליד תנור ומבשלת ריבת תות שדה. וכשהיינו רעבים – הייתה מוציאה מהאחסון בשר מיושן וחותכת לנו פרוסות דקות עם לחם שחור טרי ובצל ירוק מהגינה.
סבתא גלינה כבר איננה. וגם בית שלה איננו. קרובים שהיו בכפר סיפרו שהוא נמכר ונהרס. רגעים בזמן שלא יחזרו, שמורים איפשהו במגרה אצלי בתוך המוח. מה שנשאר זה הסיפור והשם.
לא תמיד קראו לי גל. היה לי שם אחר, שם רוסי, שהתחיל באות ג'. ההורים שלי עדיין משתמשים בו, קוראים לי בגירסא המרוככת שלו – ואני עונה. הג' חשובה – כי לסבא של אמא קראו גדליה. אחרי הצבא הבנתי שזה לא השם הנכון בשבילי. הוא לא מתגלגל טוב על הלשון, לא זורם – שם קטוע. רציתי שיהיה לי שם כמו הים, פשוט, חופשי ומלטף, שיהיה כיף להגיד אותו שוב שוב. ושבכל פעם שיעלה, יישא הד של הג' של סבא גדליה וגם הג' והל' של סבתא גלינה – גללל גל גל גל.

………………..
המטבח הבלרוסי לא מוכר בישראל. פטריות ופירות יער כמו של בלרוס הירוקה והמשופעת במים – לא קיימים פה. אבל דבר אחד קיים ובשפע – אלה הם תפוחי האדמה. המטבח הבלרוסי אימץ את הצמח הדרום אמריקני כאילו היה שלו, וייצר אינספור מנות ומאכלים סופר-טעימים שמערבים תפוחי אדמה בגירסא זו או אחרת.
אני אחלוק איתכם מתכון לקאלדוני, מין לביבות תפוחי אדמה במילוי בשר, לפי מתכון בלרוסי אותנטי, שעבר גיור מאוד מוצלח אצלי במטבח. לא ראיתי אותם בשום מקום בישראל, לכן זהו מתכון בלעדי לבלוג.

חומרים:
1 ק"ג תפוחי אדמה
1 כף קורנפלור
1 ביצה
1 כוס של קמח
1 כף של אבקת מרק, רצוי בשרית (לא חובה)
4-5 קוביות של בצל מטוגן של דורות (או 1-1.5 בצלים קצוצים דק ומטוגנים, יותר נוח להשתמש בדורות)
0.5 ק"ג של בשר טחון – עגל וכבש. מאוד מומלץ עגל-כבש! כמובן שניתן רק עגל, אבל אם רוצים לשמור על מילוי עסיסי – עגל-כבש זה השילוב המושלם למתכון, אני מוכן לחתום על זה.
שמן צמחי בשביל הטיגון (אני השתמשתי בשמן זית – יוצא מאוד טעים)
מלח ופלפל לפי טעם

1) הכנת הבלילה:
מגרדים את תפוחי האדמה עם פומפיה עבה. סוחטים את תפוחי האדמה המגורדים מהנוזלים לחלוטין – ניתן להיעזר במסננת, פשוט לשים את תפוחי האדמה המגורדים בתוכה ולסחוט עם הידיים כנגדה. מוסיפים את הקורנפלור, הקמח, ביצה, אבקת המרק, ממליחים, מפלפלים ומערבבים היטב.
2) הכנת המילוי:
מוסיפים לבשר הטחון את הבצל המטוגן, מלח והרבה פלפל – מערבבים היטב.
3) טיגון:
שמים כף של שמן זית במחבת, מחממים. כשהמחבת חמה לוקחים מבלילת תפוחי האדמה, יוצרים שכבה דקה – אליפטית או עגולה על המחבת, גודל רצוי – עד לשליש מפני השטח של מחבת גדולה. הבלילה מתחילה להיטגן – תוך כדי מוסיפים מעל עם כפית שכבה דקה של מילוי, משטיחים, ומוסיפים שכבה דקה של הבלילה מעל – קיבלתם "קאלדון" אטום. כשהצד התחתון מטוגן מספיק, הופכים את ה"קאלדון", ומטגנים את הצד השני. מידת הטיגון הנכונה היא עד לקבלת צבע חום יפה כמו בתמונות. שימו לב – לא לשרוף! ניתן לטגן מספר קאלדוני במקביל, אם אתם מספיק זריזים ומיומנים.
נהוג להגיש את הקאלדוני עם שמנת חמוצה ובצל ירוק קצוץ דק – טעים רצח!
בתיאבון..