שואלים אותי לעיתים קרובות על חיי החברה שלי. האם חבריי הם ישראלים או יפנים. התשובה היא גם ישראלים, גם יפנים, גם ישראפנים וגם אנשים שהם לא זה ולא זה. אמנם חברים אמיתיים וקרובים יש לי כאן רק מעטים, אך ישנם אנשים לא מעטים שאני נהנית להיות בחברתם, לומדת מהם ומקווה שגם הם לומדים ממני ונהנים מחברתי.
כבר הזכרתי באחד הפוסטים שאני מגדירה את תפקידי כמגשרת בין אנשים, מתאימה את עצמי לסביבה כמו סוג של זיקית אנושית.
מאז ומתמיד גדלתי בין קצוות. בין עשירים ועניים, בין חרדים אדוקים לחילונים גמורים. בבית הספר היו לי חברים משני הקצוות – מהמקובלים ביותר ואלו שהכי פחות. מצאתי שפה משותפת עם פרופסורים וגם עם אנשי האוניברסיטה של החיים. על הסקאלה הפוליטית הזדהיתי גם עם הימין וגם עם השמאל, ובהווה אני מוצאת את עצמי בין תרבויות שונות, ארצות, שפות וגם בין קבוצות שונות בתוך החברה. היום אני מבינה שכל הניסיונות האלו העשירו אותי ועשו אותי למי שאני ומכל מלמדיי השכלתי.
מרגישה שיש בידי אוצר, והוא אותו מידע אותנטי שלמדתי מהעולמות השונים שעדיין לא תמיד נפגשים.
הרי בדרך כלל אנשים מתחברים לקבוצות אנשים הדומים ומתאימים להם ושאר העולמות נעים להם בקווים מקבילים. כמו שאומר הפתגם "המזרח הוא מזרח והמערב הוא מערב, ושניהם לעולם לא ייפגשו". לא אצלי. כי אני מאמינה שאנחנו במהות- אחד. ובמיוחד בתקופה הטכנולוגית והדיגיטלית בה אנו חיים המרחקים לא רק שמתקצרים אלא גם נעלמים. ובעיני המטרה הראשית של אמנות, כמו כתיבה למשל, היא לקרב אותנו. אנחנו לא צריכים להיות מישהו אחר, אלא לחדד את מי שאנחנו על רקע הכרת השונה. עלינו לשמוח שיש מגוון אנושי מדהים שכזה, לקבל ולהעריך אותו. כך נוכל להתקרב וליצור הרמוניה של ניגודים. כך לפחות היא השקפת עולמי.
אני רוקדת את הרב תרבותיות ו'מדלגת' בין עולמות. בין חברתי הרבנית מחב"ד ממנה תמיד אשמע עצה חכמה ואקבל השראה בחינוך ילדיי. ומחברתי ענת, האמנית הצלמת, אקבל השראה יצירתית דרך נקודת מבטה המרתקת על העולם. ומהחברה היפנית מהגן של מיה אלמד איך לחייך כל בוקר גם אם לא בא לי. ומזוג ישראלים ברילוקיישן אזכר שזוגיות היא חשובה לא פחות מגידול הילדים. וכפי שאני מושפעת מכולם, אני מאמינה שגם לי יש השפעה עליהם, איכשהו.
כך יוצא שבחברת יפנים אני מביאה את ישראל, בחברת ישראלים אני מביאה את יפן ועם אלה שהם גם וגם, אנחנו בעיקר מחליפים חוויות ומזדהים, חשים מאוד בנח גם אם לא מכירים זה את זה זמן רב. קיימת בינינו הבנה בסיסית ברמת ההתמודדות עם רב תרבותיות על בסיס יומיומי.
המפגשים שהיו לי בשבועיים האחרונים מבטאים ומשקפים את חיי החברה המגוונים שלי, כשהאוכל מסמל זאת יותר מכל.
במפגש האחרון שהתקיים אצלי בבית עם החברות היפניות לימדתי אותן איך להכין גרנולה ביתית ולחם.
במפגש עם הישראליות הנמצאות כאן במסגרת רילוקיישן העברתי סדנת בישול של מנות יפניות מסורתיות ובריאות. ובמפגש עם ישראליות הנשואות ליפנים כמוני, העברנו בינינו מידע על האובנטו שאנחנו מכינות בבוקר לילדינו.
פוסט זה הוא הראשון בקטגוריה חדשה שפתחתי בבלוג הנקראת ׳ישראפנית במטבח׳. אני שמחה ומתרגשת להתחיל לשתף אתכם מידי פעם באוצרות המידע מהמטבח שלי, במתכונים, חומרים חדשים וטיפים מהמטבח היפני. וכן מהניסיון שצברתי וממה שלמדתי ממוריי, מבעלי, מלימודי הבישול המאקרוביוטי ומהסנסיי שלי. מחברותיי היפניות, מעקרות בית, מבשלניות ומהשראה ששאבתי מביקוריי במסעדות ביפן. בנוסף, אעשה פיוז׳ן של שילוב בין תרבויות ומרכיבים מהמטבח הישראלי והמוכר ובין המטבח היפני.
לרגל הפתיחה אתחיל במתכון פשוט, בריא וטעים מאוד. סלט שהוא פיוז׳ן המשלב את תרבויות יפן וישראל ומשקף היטב את המטבח שלי שיש בו מרכיבים יפנים ומרכיבים מהחבילות שאימא שולחת לי מהארץ. בקיצור, סלט ישראפני.
סלט חומוסים ואצות ווקמה
כמה מילים בשבחה של אצת הווקמה. היא עשירה בויטמינים ומינרלים ומכילה כמות נכבדת של יוד המעולה לעיכול. המינרלים שבה מנקים את הדם. סגולותיה הבריאותיות כוללות הורדת לחץ דם, הקלה על תופעות כמו סינוזיטיס, נשירת שיער, סוכרת ועצירות.
*איכויותיה התזונתיות של הווקאמה עולות כאשר צורכים אותה עם שמן וחומץ, לכן מומלץ לשלבה בסלט.
חומרים:
200 גר' חומוסים
10 גר' אצות וואקמה
אצת קומבו
לרוטב:
2 כפות שמן שומשום
½ 1 כפות רוטב סויה איכותי
1/4 לימון סחוט
1 כף מירין (סאקה מתוק המורכב מפחות אלכוהול ויותר סוכר. נפוץ מאד בשימוש במטבח היפני)
1 כף חומץ
מלח/פלפל
אופן ההכנה:
1.משרים במים את החומוסים ללילה שלם.
מחליפים את מי ההשריה למים חדשים, מוסיפים אצת קומבו ומרתיחים עם כמות רבה של מים.
(אני מבשלת כל סוג של קטניות עם אצת קומבו הסופחת את החומרים יוצרי הגזים בקטניות).
לאחר שהמים רתחו מוציאים את הקצף הלבן שנוצר וממשיכים להרתיח כמה דקות נוספות.
מורידים לאש בינונית/נמוכה ומבשלים עד לריכוך, כשעתיים-שלוש.
2. שופכים לקערה את האצות היבשות ומשרים אותם במים (לא חמים) כעשר דקות או עד לריכוך ואז מוציאים מהן את המים עם מסננת.
3. מערבבים את החומוסים עם האצות.
4. מערבבים את חומרי הרוטב יחד ויוצקים על הסלט.
בתאבון!
בפעם הבאה:
אכתוב על האובנטו, אותה קופסת אוכל קטנה שמכילה עולם ומלואו.
בפוסט הראשון אכתוב על ההיסטוריה ותרבות האובנטו ובפוסט שאחריו ראיונות עם אימהות יפניות וישראפניות שיספרו, יתנו טיפים להכנת אובנטו ומתכונים במיוחד עבורכם!
שבוע טוב,
ישראפנית
הצטרפו לדף של ישראפנית בפייסבוק כאן לקבלת עידכונים על פרסומים חדשים בבלוג.