ביקורת בונה… חומות

שילי פרלמן מדברת על ביקורת בונה.. שלפעמים יכולה.. להרוס.

"אני יודעת איך לעשות את זה"
"למה את עושה ענין?"
"אצלי זה דווקא קל"
"אולי תעשי כך…"
"שמעתי שאם עושים כך אז…"

אני כבר לא יכולה לשמוע את זה!

ה"עזרה" הזו, שמגיעה מרצון אמיתי לסייע, לא עוזרת לי.
אני מרגישה "קטנה" וחסרת ביטחון.

האם "ביקורת בונה" לא אמורה "לבנות" משהו?

ביקורת בונה ביקורת הורסת שילי פרלמן הבית של שילי

אני לא מפסיקה לחשוב מה נכון למשפחה שלי, אני מנסה לנתח את המצב ולהבין איך אפשר אחרת, אבל בסוף, למרות הכל, אני מקבלת "עצה" בונה … ונופלת שוב.

אני מתרחקת  ו"ננעלת" – מרגישה שלא רואים אותי, לא מבינים את האילוצים שלי, מציעים לי הצעות מבלי שבאמת ביקשתי. זה מתיש.

דעו לכם יועצים יקרים:

  • היתי רוצה שתאמינו בי
  • אשמח שלא תתנו לי ציונים.
  • אשמח שתהיו שם בשבילי בכל "מזג אויר", בלי תנאים – כי באמת אכפת לכם.
  • זכרו, אני לא נמצאת במקום שלכם, תאפשרו לי להבין ולעכל ב"טמפו" שלי.

בבקשה:

  • תנו בי אימון שאוכל להתמודד
  • אל תשפטו אותי
  • אל תשאירו אותי לבד
  • תנו לי את הקצב שלי

הבית של שילי מושיט לכם יד ומזמין אתכם, כמו שאתם, להביט על הסיטואציות ולנסות לראות מה קרה שם.  אנחנו מאמינים בכם.

מחכה לכם בנעלי הבית

שלכם, שילי

shailyshome
נעים מאוד - אני שילי פרלמן, נשואה ואם לארבעה ילדים, תושבת שוהם ובעלת המייזם "הבית של שילי". בבלוג אשתף בטיפים ורעיונות לחיזוק הקשר המשפחתי. מוזמנות לעקוב אחרי