הייתי בת תשע ואני זוכרת את זה כמו שזה היה היום…
ההורים טסו לחו״ל ואני נשארתי אצל סבא וסבתא. הייתה להם דירה גדולה ,בקצה האחד שלה חדר השינה עם הטלוויזיה ובקצה השני חדרי הילדים ובאמצע מסדרון ארוך ארוך ורחב. אני זוכרת שהייתי בחדר הישן של אמא ולפתע שמעתי זעקות מהקצה השני של הבית. אני זוכרת את הריצה הנצחית שלי מהקצה אחד של הבית לקצה השני ואז את יעקב אילון על המסך מודיע על פטירתו של ראש הממשלה יצחק רבין ז״ל. זה היה הלם. שוק. לידי יושבים סבא וסבתא ילידי הונגריה שצפו במדינה קמה , ציונים בנשמתם,חרדים באמונתם סבא ניצול שואה שלחם במלחמות ישראל חוזה ביהודי רוצח ראש ממשלה יהודי. זה היה לא יאומן. מזעזע ולא נתפס.
צילום:
מתוך פיקיויקי
- קבר רחל השבוע
"רחל מבכה על בניה מאנה להנחם על בניה כי איננו.
כה אמר ה' מנעי קולך מבכי ועיניך מדמעה כי יש שכר לפעלתך נאם ה' ושבו מארץ אויב.
ויש תקוה לאחריתך נאם ה' ושבו בנים לגבולם" (ירמיהו לא, טו-יז)
