ביידיש זה מרגש באותה מידה!!!

הצגת מיקווה בתיאטרון יידשפיל ,גם למי שלא מבין יידיש אין הבדל בין צחוק לדמעה ,מרגשת באותה מידה ,ובמיוחד כשזה גם בתרגום של עברית ורוסית.

בחורה עם מחשב נייד
  • Mikve-S-1232Rענת עצמון

 צילום: ז'רר אלון.
 

  •  משהו טוב קורה ב"תיאטרון היידישפיל."

מאז ששמוליק עצמון המייסד ומגיע לו את כל הכבוד ויש כבוד, הוא בהחלט עבר ועובר שינויים, רואים את היד האמנותית של ששי קשת המנכ"ל ,וכמובן הצוות שלצידו, שהשכילו  להביא את הרפרטואר הנכון ,להצעיר את הקהל, להקפיד לבחור את אנשי המקצוע המתאימים. השחקנים ,ואפילו הכתוביות בעברית וברוסית שמשכיחים ממך שכל מה שאתה יודע ביידיש זה מילה או שתיים, טוב שלוש . 
מקווה 
 המחזה הישראלי 'מקווה' של הדר גלרון, שזכה ב- 2004 בפרס הצגת השנה בתיאטרון הישראלי, אכן מוצג מחודש דצמבר בתיאטרון יידישפיל, ובמובנים רבים, בתרגומו ליידיש, מגיע לביתו האמיתי…
 

הפעם לצד כוכבות כמו ענת עצמון ואירמה סטפנוב, משתתפת בהצגה גם המחזאית עצמה

ההצגה 'מקווה' בתיאטרון יידישפיל, מציגה את מפגשן החודשי של מגוון דמויות נשיות – חרדיות, דתיות וחילונית אחת, באותו מקום אינטימי היוצר מערכת יחסים מרתקת. יחד עם חשיפת גוף הנשים הטובלות במקווה, נחשפים הסודות והשקרים, המאוויים והגעגועים, בעולמן של הנשים הדתיות, החיות בחברה המייעדת להן תפקיד מוגדר, ואינה מתייחסת לצרכיהן כפרט. כל הדמויות נמצאות במצב כזה או אחר של כפייה. שושנה הבלנית המבוגרת מסתירה את קשריה עם בתה שיצאה בשאלה. שירה הבלנית החדשה נמנעת מיחסי אישות עם בעלה הסובל מנכות כי היא אינה מעוניינת בילדים נוספים ולכן נשארת לישון במקווה. הינדי מבוגרת מכדי שתהיה לה נידה ופוקדת באדיקות את המקווה כדי לשמר את נישואיה. תהילה היא כלה צעירה הפוחדת לממש את נישואיה ובכלל אוהבת בחור אחר. חדווה היא אישה מוכה הנשואה לעסקן רבני ובתם אלישבע מסתירה בשתיקתה את הסוד הזה. מיקי היא חילונית הנאלצת ללכת למקווה כי בעלה חזר בתשובה ומסרב לגעת בה בלי אישור של בלנית. במהלך המחזה סודותיהן של הנשים מתגלים, והן נאלצות להתאחד ולעמוד אל מול העולם הגברי שבחוץ (דמויות ללא פנים שנשמעות במגה-פון), ולהתמודד עם  סופה הטראגי של אחת הדמויות…

לאחר הצלחתו האדירה של המחזה 'מקווה' בארץ ובעולם, היה זה כמעט בלתי נמנע לתרגמו ליידיש, אשר במובנים רבים מהווה את שפת המקור עבורו, כפי שמתאר במאי ההצגה, מיכה לבינסון: "כבר בקריאה הראשונה של המחזה ביידיש הבנתי שזה לא באמת תרגום, משום שרוב הדמויות בהצגה מדברות יידיש כמו במציאות, ולכן, בחווייה שלי כבמאי וכמי שביים את ההצגה המקורית לפני יותר מ- 10 שנים, יש משהו בגרסה הזאת שהוא מאוד אותנטי, כאילו ההצגה מגיעה הביתה".

"המחזה אינו נגד החברה החרדית, אלא מציג את המקווה כאמצעי למפגש בין קבוצת נשים הטרוגנית", מוסיף לבינסון. "הוא עוסק בכוחן של הנשים ובאפשרותן להשפיע ולמרוד, ומטפל בהיבטים שנולדים מהחיבור הבעייתי בין פוליטיקה לדת".

המחזאית הדר גלרון, משתתפת הפעם בהצגה גם כשחקנית. "ההצגה המקורית התרחשה ב-2004, ומאז ועד היום התרחשו  מהפכות בחברה החרדית ובחברה הישראלית בכלל, ולכן ביצענו התאמות בעלילה ואזכורים אקטואליים. היה לנו חשוב גם להמחיש שמדובר במחזה שמתרחש בימינו, ושהצופים לא יטעו לחשוב שמדובר בדמויות 'עתיקות' שחיו לפני מאה שנה… לצערי, אני לא יודעת יידיש, ומיקי, הדמות שאני משחקת, היא דוברת העברית היחידה בהצגה, אך לשמחתי זוהי הדמות שאני הכי מתחברת אליה ומאפשרת לי להביע בקול רם ובצורה נועזת את מה שבלבי ולהעביר את החוויה שלי ואת קולי הייחודי. העובדה שכולם מדברים יידיש מלבדה יוצרת גם סיטואציות קומיות, וההצגה בכלל מאוד מצחיקה, מעבר לנושא הרציני שבו היא עוסקת".

ענת עצמון, מגלמת בהצגה את דמותה של הינדי, אישה עשירה ומבוגרת, תככנית וחורשת מזימות. "הדמות שלה עוברת תהליכים ושינויים מרתקים במהלך ההצגה, כדמות שמשדרת עסקים כרגיל, עד שהדברים צפים ועולים בהדרגה לפני השטח", אומרת עצמון. "הסיטואציה הבימתית יוצרת כור היתוך של נשים שכל אחת מהן מביאה את העולם שלה, בתוך המארג השלם שהוא מרתק בעיניי. זאת הפעם הראשונה שמזדמן לי לשחק בהצגה שכולה נשים, וזאת חוויה מאוד מעניינת ויוצאת דופן. כידוע, אני ביידישפיל כבר המון שנים, ואני נהנית לראות את השינויים שמתרחשים בו, כמו העלאת יצירות ישראליות מקוריות ומודרניות כדוגמת 'מקווה' והישענות על דור צעיר יותר של שחקנים".

    משתתפות: ענת עצמון, הדר גלרון, אירמה סטפנוב, מירי רגנדורפר, אליאן דבאל-שור, טרייסי אברמוביץ, הילית דייטש/מיטל אבני.

בליווי תרגום לעברית ולרוסית. החל מדצמבר 2014  בהיכלי התרבות ברחבי הארץ מקווה. מאת: הדר גלרון, בימוי: מיכה לבינסון, תרגום ליידיש: לאה שלנגר, עיצוב תפאורה: כנרת קיש, עיצוב תלבושות: דליה פן הלר, מוסיקה: אלדד לידור, עיצוב תאורה: מישה צ'רניאבסקי, תרגום סימולטני: לורה סהר

 הבימוי הנפלא כתמיד של מיכה לבינסון ,והמשחק המצויין של ענת עצמון ,והבנות שלצידה, משאיר בך הרבה מחשבות גם כשאתה מזמן בבית.

 במילה אחת: שווה ,בשתי מילים: לצפות ולהתרגש!! 

למידע ולהזמנות: 03-5254660 שלוחה 1

 

ענת עצמון
חוה ברק
עיתונאית, עוסקת בתקשורת כתובה ואלקטרונית,בעבר בהווה, ומקווה גם אינשללה בעתיד