צו ירושה הוא צו משפטי אשר ניתן ליורשים כאשר אדם הולך לבית עולמו מבלי להותיר אחריו צוואה. זהו צו אשר ניתן בד"כ על ידי הרשם לענייני ירושה וכולל הצהרה על זכויות הירושה לפי ירושה על פי דין ובהתאם לחלקי היורשים בנכסי המוריש.
עם הגשת בקשה למתן צו ירושה, הרשם לענייני ירושה מפרסם את הדבר ברבים ומאפשר הגשת התנגדויות בתקופה מוגדרת בזמן. במידה שהוגשה התנגדות לבקשה, הדיון בנושא מועבר לבית המשפט לענייני משפחה. כמו כן, סעיף 67א לחוק הירושה, התשכ"ה-1965 קובע עוד שורה של מקרים בהם הדיון בבקשת צו ירושה לא יתנהל מול הרשם אלא פני בית המשפט.
האם ניתן להגיש בקשה לביטול או תיקון צו ירושה לאחר שניתן? האם בקשה כאמור תתקבל גם לאחר תקופת שיהוי ארוכה? מה יכול להיות הסבר סביר לשיהוי בהגשת בקשה ואלו עובדות או טענות יכולות להצדיק ביטול/תיקון הצו? להלן עיקרי הדברים.
האם ניתן לבטל או לתקן צו ירושה?
המסגרת הנורמטיבית אשר קובעת את ההוראות לגבי תיקון או ביטול צו ירושה נמצאת בסעיף 72(א) לחוק הירושה. סעיף זה, שכותרות הינה "תיקון וביטול צו ירושה וצו קיום" קובע כי רשם לענייני ירושה או בית משפט רשאים לתקן או לבטל צו ירושה על סמך טענות או עובדות שלא היו בפניהם בעת שניתן הצו. אולם חשוב להבין כי בית המשפט והרשם אינם מחויבים להתייחס לטענות ו/או עובדות שהמבקש היה יכול להציג לפני מתן צו ירושה או בהזדמנות הסבירה הראשונה שהייתה לו. משך השיהוי נמדד אפוא ממועד היוודע ה"עובדה החדשה" ולא ממועד הפטירה.
מדוע המבקש את הביטול או התיקון השתהה?
כאשר אדם מגיש בקשה לביטול או לתיקון צו ירושה הוא למעשה טוען שיש בידיו עובדה או טענה המצדיקות חריגה מהוראות הצו. בדרך כלל מדובר על צוואה שלא התגלתה או יורשים שלא נרשמו בצו (למשל – ילדים מנישואים קודמים, בן זוג ידוע בציבור וכדומה).
במקרים אלה, בית המשפט בודק היטב מדוע המבקש השתהה בהצגת הדברים במקביל לבקשה למתן צו ירושה, כמה זמן הוא השתהה והאם ההסבר לשיהוי הוא סביר. המחוקק לא קבע מסמרות בעניין והפסיקה יצקה תוכן בנושא השיהוי. כך, למשל, כבוד השופט אסף זגורי מנה בשני פסקי דין שניתנו על ידו (ראה: ת"ע 41070-08-10, ת"ע 2121-03-10) את הקווים המנחים שיש לבדוק בבקשה לביטול או תיקון צו ירושה:
- 1. תיקון או ביטול צו ירושה הוא החריג ואילו קיום הצו הוא הכלל.
- 2. האם המבקש ידע או יכול היה לדעת על העובדה/הטענה שבידיו אם היה בודק כדבעי.
- 3. כיצד המבקש מסביר את השיהוי והאם הסבריו מניחים את הדעת?
- 4. ככל שהשיהוי רב יותר כך גדלים הסיכויים שהבקשה תדחה (אולם היו מקרים שבהם שיהוי סביר הביא לביטול צו ירושה גם לאחר תקופה של שנים).
- 5. האם הטענות או העובדות אשר מבססות את הבקשה הן בעלות משקל?
- 6. האם השיהוי גרם לקושי כלפי הצד השני בהבאת חומר ראיות?
- 7. מהי מידת החומרה שתהיה בפגיעה בכל אחד מהצדדים אם צו הירושה לא יבוטל?
אמור מעתה, בית המשפט, בבואו לבחון בקשה לביטול או תיקון צו ירושה, יעמוד על קיומם של שלושה תנאים מצטברים:
- תנאי ראשון – האם קיימת עובדה/טענה אשר לא הובאה בפני בית המשפט או הרשם לענייני ירושה לפני מתן צו הירושה או שקיימת עובדה/טענה אשר לא הוצגה בפני בית המשפט במתן צו הירושה? למשל, קיומה של צוואה או קיומו של יורש.
- תנאי שני – האם באותה טענה או עובדה היה כדי לשנות את ההחלטה לתת צו ירושה במידה שהדברים אכן היו מובאים במועד בפני הרשם לענייני ירושה או בית המשפט?
- תנאי שלישי – האם הייתה אפשרות להביא את הטענה/העובדה בפני בית המשפט לפני הבקשה למתן הצו או בהזדמנות הסבירה הראשונה?
בדרך כלל בית המשפט ידחה בקשה לביטול או תיקון צו ירושה אם יתברר שהמבקש היה יכול לפעול בהזדמנות הראשונה שהייתה לו. אולם לא מדובר בעניין של שחור ולבן וההחלטה בסופו של היום תלויה בשיקול דעת.
בית המשפט בוחן למשל האם ביטול/תיקון צו הירושה יביא לפגיעה בצדדים שלישיים אשר הסתמכו על הצו או שינו מצבם לרעה בהסתמך עליו. כמו כן, ישנה התייחסות למבחני תום הלב ומבחני השיהוי כאשר הנסיבות המוצגות על ידי המבקש נבחנות בקפידה. בית המשפט מתחקה אחר ההסבר לאיחור בהגשת הבקשה, מידת הסבירות של הסבר זה וההשפעה שיכולה להיות לבירור עובדות המקרה לאשורן נוכח הדיון בעובדה החדשה.
דוגמאות מהפסיקה
ביטול צו ירושה לאחר 11 חודשים עם הצגת צוואה – בית המשפט לענייני משפחה בחיפה קבע כי יש לבטל צו ירושה בעקבות בקשה שהוגשה על ידי אח כנגד אחיו. האח שהגיש את הבקשה לביטול צו הירושה הציג בפני בית המשפט צוואה כשרה שנערכה על ידי אמו. בית המשפט קבע כי השיהוי במקרה המדובר (11 חודשים) היה סביר לאור העובדה שבני המשפחה לא חילקו עדיין את הרכוש מטעמים דתיים ומשום שצוואה כשרה מצדיקה ביטול צו ירושה במצב שכזה שכן מצווה לקיים את דבר המת (ראה: תע 13188-07-12).
דחיית בקשה לביטול צו ירושה למרות קיומה של צוואה – בית המשפט המחוזי בחיפה קיבל ערעור שהוגש על פסק דין שביטל צו ירושה מחמת קיומה של צוואה, וקבע כי יש לקיים את צו הירושה כלשונו. בפסק הדין בערעור צוין כי למרות שהמבקש אחז בידיו בצוואה, המסמך לא הוצג על ידו בהזדמנות הראשונה אלא רק לאחר שנה וחצי כאשר אחיו החלו לנקוט בהליכים להפעלת צו הירושה. בפסק הדין הודגש כי למשיב (האח עם הצוואה) לא היה הסבר סביר לשיהוי של למעלה משנה וחצי בהצגת הצוואה ועל כן יש לדחות את בקשתו לבטל את צו הירושה. מעבר לכך, בית המשפט בחן גם את הצוואה עצמה וקבע כי דינה להתבטל שכן הנהנה העיקרי ממנה, המשיב במקרה דנן, נטל חלק משמעותי בעריכתה (ראה: עמש 13757-05-10).
