אני יכולה הכל, אני אישה חזקה, אני לא צריכה עזרה.
זה בטח כבר יעבור לי, יום יומיים ואחזור לעצמי.
לפעמים זה לא עובר, לפעמים אני חזקה שאני נופלת ואז קמה נכון.
לפעמים מבקשת עזרה גם מגורם מקצועי.
האם להיות חזקה זה אומר שלא נפלתי מעולם?
אין דבר כזה.
נפלתי ולפעמים גם התרסקתי ולא הצלחתי לנשום ולא היה בי אויר, והקול החל לרעוד והמילים מתבלבלות.
והיה את הרגע הזה שהייתי מבינה שדי או לכאן או לכאן, מה אני בוחרת?
והקול הקטן היה אומר לי יש לך את כל הסיבות בעולם ליפול, כמה עוד אפשר.
והקול הגדול יותר זה שמוביל אותי כל חיי אומר לי קומי, יש חיים גם אחרי כל זה, זה אפשרי.
תראי מה עומד מולך, הסתכלי על העולם מנקודת מבט אחרת.
הייתי צריכה עזרה גם מקצועית ולא התביישתי לבקש אותה, כן להיות חזקה זה ליפול אך לדעת מהי נקודת המפנה ולקום, לקום ולהעריך את השיגרה "המשעממת", להעריך את מי שכן איתי, להעריך את הבוקר שהתעוררתי ואת הלילה שהלכתי לישון בלי לפחד למה יביא איתו יום המחר.
סוניה ביתשו
בחרתי אחרת, בחרתי בחיים.