את הבלוג הראשון שלי כתבתי בטיול הארוך שלנו לאוסטרליה ולניו זילנד. אמנם קראתי לו יומן מסע, אבל היו לו את כל המאפיינים של בלוג – כתיבה יומיומית ועוקבים קבועים. בקריאה של הטקסטים מלפני עשר שנים נראה שמה שעניין אותי גם אז היה איפה נאכל ומה נשתה, בנוסף לנופים היפהפיים שראינו והאנשים הנחמדים-שאין-לתאר-כמה שפגשנו. 
נזכרתי בביקור שהיה לנו במרלבורו, אזור היין של צפון האי הדרומי של ניו זילנד. דמיינו לעצמכם שאתם בלב אזור כרמים יפהפה, שותים סוב-בלאן (כמה שהם אוהבים לקצר מילים) מרענן או פינו נואר עשיר בארומות. אבל למה אני מספרת לכם את כל זה? כי בדיוק קיבלתי לטעום יין לבן, סוביניון בלאן של יקב מטואה מאזור מרלבורו, המיובא כעת לישראל. בבת אחת עלו הזכרונות…
לסוביניון בלאן של יקב מטואה יש צבע ייחודי, כמעט שקוף, וארומות של פירות טרופיים. הכי מרענן שתוכלו לדמיין. גם אהבתי את הכבוד שנתנו החברים ביקב למורשת המאורית, על גבי התווית.
ומה נאכל? חיפשתי את השורשים של המטבח הניו-זילנדי, לפני שהקיווים הגיעו לשם מבריטניה… המאורים (Māori), התושבים המקומיים המקוריים של האיים, נהגו לאכול הרבה צמחים ופקעות לצד דגים, פירות ים וציפורים. הם השתמשו בתנור שנבנה בתוך האדמה בתוכו אפו בשר וירקות. עד היום נהנים תיירים מהאפשרות לחוות את המטבח המיוחד הזה, כשהם באים ללמוד על המנהגים והטקסים של המאורים.
הנה מתכון שמתאים מאוד לקיץ הישראלי, ללא אפיה, של סלט דג נא. תוספת העגבניות היא כמובן מתקופה מאוחרת יותר, אבל כבישת הדג בלימון ואח"כ הוספת קרם הקוקוס, האופייני למדינות האוקיאנוס השקט, יוצרות מנה ממכרת. הייתי אומרת סביצ'ה אלמלא היה מדובר בצד השני של העולם. מתכון עם מעט מרכיבים, קליל ומהיר להכנה.
סלט דג נא ברוטב קרם קוקוס 2-4 מנות
החומרים
- 400 גרם פילה דג לבן, ללא עור (משקל נטו)
- מיץ וקליפה מגוררת מ-2 לימונים בינוניים
- 100 גרם קרם קוקוס
- 1 עגבניה, קצוצה לקוביות
- 1 בצל ירוק, פרוס דק
- 1 כף מלח
פפפ
אופן ההכנה
- חתכו את פילה הדג לחתיכות בגודל ביס והניחו בכלי רדוד, בשכבה אחת.
- הוסיפו את מיץ הלימון, ערבבו והשרו במקרר כשעה.
- מזגו קרם קוקוס ומעל פזרו קוביות עגבניות, פרוסות בצל ירוק ומלח לפי הטעם.
- ערבבו הכל בעדינות, גרדו מעל מעט קליפת לימון והגישו עם לחם.
פפפ
בתיאבון!
