המחברת: אנה וייס סימונדס.
"I am homesick for a place I am not sure even exists, One where my heart is full and my soul is understood"
"הציטוט הזה של הוגה דעות אנונימי ,וזה היה המוטו שלי". כך תגיד לי אני, אניה וייס. שאי אפשר שלא להתאהב בה. ולא רק בגלל הטמפרמנט והחיוך שלה.
אני חובקת את הספר " בחזרה לאי השטן" . שלה ,שמשאיר אותך בדיוק כמו הכוונה, קצת צוחקת, קצת דומעת, נוגעת ללב,כזה נכנסת פנימה ,ומקווה מאוד בשבילה שהיא מצאה את השקט והשלווה , כמו שהיא אומרת בבית בקריית טבעון שם היא מתגוררת .
החגים הבאים עלינו לטובה, זה בדיוק הזמן הטוב, לרכוש את הספר, לעצמך, או כמתנה . ולא תצטרכו לחשוב פעמיים מה נביא .
אליך אני-אנה:
מהיכן מגיע הרעיון לספר ?
"כמו מרבית הדור השני לפליטי השואה אכלתי אותה בגדול. זרות , בדידות, חוסר שייכות, חסך באהבה , ללא הערכה עצמית ,חור רעב וגדול בקרביים ועוד הרבה מטעמים מהסוג הזה"אולם כל המטען הזה, החיפוש המתמיד ההשתוקקות למה שלא קיים, הובילו אותי לחיים מגוונים, שונים, הרפתקניים, קשים עד אכזריות, מצחיקים בטירוף ובעיקר לא משעממים.
אז בואי נחזור אחורה בזמן?
"אחרי שרות צבאי כושל, שבו זכיתי לדרגת טרשית שגם היא נלקחה ממני בסוף , באמצע לימודי התאטרון שלי ברחתי לאילת, התאהבתי בביטניק ונשארתי. ילדת הפרחים של שנות השבעים. הרבה פרחים לא ראיתי באילת, הרבה סמים ואלכוהול בהחלט. הסתובבתי בעולם לבד וניסיתי להתברגן. קרירה בהייטק, הייתה התקופה היחידה הממש משעממת.
וזה מה שמביא אותך להתרסקות?
"כן, שתי אהבות גדולות שהסתיימו באסון, המון מערכות יחסים חסרות משמעות ומגוחכות. תקופות ארוכות בחו"ל, בעיקר באי לנזרוטה של האיים הקנריים המכונה "אי השטן" .עיסוק באמנות, משחק ציור וכתיבה מרתק. וחברים שפגשתי במסעות שלי , מטורפים אקסצנטריים , מצחיקים וחסרי מנוחה כמוני.
הספר – המהווה סיפור חיים מרתק – כתוב בבהירות ובגובה העיניים, כתוב בחוש הומור נדיר, כנות מופלאה. הספר סוחף את הקורא החש עצמו חי בכל פרק באותו "אי השטן".
מהו אי השטן?
"אי השטן, הוא כינוי לאי באוקיאנוס האטלנטי – הצפוני של האיים הקנרים בשם לנזרוטה. הוא זכה לשם זה בגלל התפרצויות רבות של הרי געש שאירעו לפני מאות שנים.
שם מצאת את האושר?
"תאמיני לי ,דווקא שם מצאתי אומרת המחברת אניה וייס סימונדס את אושרה ואת דאבונה. היא חיה שם עם בעלה אהובה האנגלי דוסון, אך שם גם התאלמנה ממנו. 11 שנים אחר כך היא חוזרת לשם.
"בשבילי היה אי השטן הבית, בו חייתי תקופה עם בעלי האנגלי (שהכרתי אותו בארץ) וגם אחרי שנהרג בתאונה ונותרתי אלמנה, ושתיתי את עצמי כמעט עד מוות מעצב האבדן, חזרתי ארצה. " 11 שנים אחרי חזרתי ללנזרוטה, בה חייתי עוד 7 שנים. לפני שלוש שנים חזרתי לאילת, אל הזיכרונות ואל המקום בו העברתי את נעורי בשתייה וסמים, כאחת מאותם היפים שהאמינו שהסמים יצילו אותם והם יצילו את העולם. הם לא הצילו לא את העולם ולא את עצמם.
נשארו לך חברים משם?
מאותה חבורת מטורפים אתם חייתי באילת לא שרד אף אחד. כולם מתו ממנת יתר, או התאבדו.
ואיך שרדת את אני?
אני שרדתי עם השתייה ועם הסמים, אבל נמלטתי לאירופה. חייתי מהיד לפה, לנתי בחופים, ניסיתי לפרנס את עצמי מציורי פורטרטים של עוברים ושבים.
הספר שלי הוא חיי, זרה ולא שייכת לאיש… כל חיי חיפשתי בית. אם זה בחוף ים בספרד או וילה בהולנד. והבית בסופו של דבר היה אי קטן בשום מקום באוקינוס האטלנטי.
בגיל 56, אחרי 11 שנה כתכניתנית מחשבים ארזתי הכול וברחתי חזרה ללנזרוטה, מהשעמום בעבודה האפורה .
הוצאתי התפרנסתי באי כציירת פורטרטים בבתי מלון ואספתי חוויות. רובן כתובות בספר. זו חייתי בזבל וחייתי במתחם מפואר של וילות קטנות עם ברכות שחיה במרכז. צמחיה ובר וקבלה וכל מה שמתחשק לך, במחיר של שכירות חצי חדר בתל אביב.
את מפרטת ומגלה הכל בספר?
אין אומנות בלי חשיפה. התחשבתי בפרטיות של אנשים אחרים ומשום כך ויתרתי על כמה חלקים בספר.
וכעת כאמור חזרה אני אלינו,הוציאה את הספר, ובדרך כבר חושבת על הספר השני .
מה מעשייך ביום יום?.
טוב לי מאוד,מתגוררת בקריית טבעון. בגיל שישים וחמש קצת משחק, קצת מציירת , קצת כותבת, הרבה מתבטלת .כבר לא כועסת, עדיין מלקקת פצעים , ובו בזמן צוחקת. יודעת שהמקום שחיפשתי לא קיים.
מתי יגיע הספר השני?
ספר שני אינני יודעת. עם הקשיים של ההוצאה לאור והשיווק יתכן שאקרא לספרי השני "למה לא כתבתי עוד ספר" .
חברים יש לי הרבה בכל מיני ארצות. משפחה מצומצמת , אחותי בעלה שתי הבנות שלהם והנכדים שלהם.
ספר חדש וייחודי – המהווה סיפור חיים מרתק – כתוב בבהירות ובגובה העיניים, כתוב בחוש הומור נדיר, כנות מופלאה. הספר סוחף את הקורא החש עצמו חי בכל פרק באותו "אי השטן"?
"בחזרה לאי השטן !! אניה וייס סימונדס,בהוצאת גוונים.
מומלץ!!!!! לכל אחד ואחת מאיתנו. חוה ברק.
