בזכות השכחה

האלצהיימר מעולם לא נראה טוב כל כך. המלצה על ספר חדש: אליזבת איננה

אמה הילי עושה לאלצהיימר את מה שפרויקט רוזי עשה לאספרגר, ואת מה ששתי שניות עשה ל-OCD. היא מצליחה להיכנס בכישרון רב לתוך מוחה של מוד, קשישה בת 82, ולשקף לנו את העולם דרך תודעתה, באופן שהופך את המחלה שממנה היא סובלת למשהו מרגש ומכמיר לב, אולי אפילו חמוד, שאנחנו ממש חייבים לגלות אמפטיה כלפיו.

ספק אם בחיי היום-יום כולנו מגלים כל כך הרבה אמפטיה כלפי אנשים עם תסמונת אספרגר, עם הפרעה טורדנית-כפייתית או עם אלצהיימר. אבל ספרים כמו אליזבת איננה הופכים את זה לאפשרי.

מה שמדהים כל כך בהישג של אמה הילי במקרה הזה, הוא שהיא מצליחה לייצג במילים תודעה של שיכחה. איך אפשר לתאר במילים את אובדן המילים? הזיכרון והשכחה של מוד מתערבבים זה בזה, כאשר היא עוברת אינטואיטיבית בין דאגה לחברתה הטובה אליזבת שנעלמה לה בהווה, לבין היזכרות בסיפור היעלמותה של אחותה הגדולה סוקי לפני כשבעים שנה. ההווה והעבר מתערבבים זה בזה, והקורא נאלץ לקושש פרטי מידע מפה ומשם כדי לנסות ולפתור את שתי התעלומות גם יחד.

בסרטון הזה היא מסבירה איך התחילה לכתוב את הספר כשסבתה גילתה סימנים ראשונים של דמנציה, ומה תרמו לכתיבתה סדנאות לכתיבה יוצרת:

[youtube XVm_9Hd0cFo nolink]

גם סבתא שלי לקתה באלצהיימר בערך בגיל שבו מוד מתחילה לאבד רסיסים מזיכרונה. התהליך כל כך מוכר לכל מי שחווה את המחלה מקרוב – בהתחלה אובדים רק פרטים קטנים פה ושם, מילים הולכות לאיבוד באמצע המשפט, פתאום את יוצאת מהבית ושוכחת בשביל מה יצאת. בהמשך בעל המכולת השכונתית מתקשר לסבא שיבוא. היא שכחה איך חוזרים הביתה. פתקים בכיסים. מספר הטלפון והכתובת במקום בולט בתיק היד, כדי שמי שימצא אותה יוכל לעזור ולהחזיר אותה הביתה.

התסכול. הכעס על אובדן היכולת לתקשר. השאלות החוזרות ונשנות. היאוש.

החמלה שמגלות בתה ונכדתה של מוד בטיפול בה היא מרשימה בכל קנה מידה. אולי היא לא מייצגת את המציאות בצורה אמינה (אין אדם שלא יאבד את שלוותו ולו פעם אחת בטיפול יום-יומי בחולה אלצהיימר), אבל אני מעדיפה את הספרים שלי ככה: טובים יותר מהחיים עצמם.

אליזבת איננה, אמה הילי, מאנגלית: שי סנדיק, עריכת תרגום: חיותה דויטש, הוצאת סנדיק ספרים.

אליזבת

עדכון מאי 2015: הוצאת סנדיק נקלעה לקשיים, וחבורה של אוהבי ספרים התגייסה לעזור באמצעות קמפיין מימון המון. מוזמנים להצטרף לתומכים!

עוד ספרים טובים שקראתי, שנוגעים בנושא של התמודדות עם אובדן זיכרון:

– יוקו אוגווה, מתנת המספרים, הוצאת שוקן.
– נורית גרץ, על דעת עצמו, עם עובד.
– ניקול קראוס, אדם נכנס לחדר, מחברות לספרות.

לחצו על עקבו אחרי (למעלה משמאל) כדי לקבל עדכונים במייל
או הצטרפו לעוקבים אחרי בפייסבוק וב- Pinterest

 

ענת שפירא-לביא
כותבת תוכן, סופרת, עורכת, מרצה ומנחת סדנאות. ד"ר לספרות עברית. אמא ל-5. מחברת הספרים: חז"ל עכשיו, אמא מניקה, מדרש עשרת הדיברות ו-להתחיל לרוץ. כותבת כאן בעיקר על חינוך, הורות וספרים. יש לי גם בלוג על כתיבה (anatshapiralavi.com) ובלוג על ריצה (momisrunning.com)