שמי נועה, נועה איזנשטט. אני…. מה אני? כמו כולנו, אבא אבא. אחות ובת. מדי פעם שורפת אורז ומנסה להכין לביבות (לא חזקה בזה באמת).
האהבה שלי היא הבנות שלי, עופרי וזוהר. אחרי שנתיים בבית איתן – סוף סוך שלחתי אותן לגן :), מה שמפנה לי קצת זמן לאהבה השניה שלי – הצילום. אני מצלמת די מגיל 0. עירום, אומנות, אופנה והיום הריון ומשפחה. כשאני מאחורי המצלמה, אני חווה כל פעם סיפורים חדשים של הלקוחות שלי. חלקם שמחים מאוד ומלאים בתקווה, חלקם מגיעים אלי כתיקון וחלקם כעצב.
אתחיל בסגירת מעגל שהייתה לי השבוע. לפני 10 שנים, כשעוד לא ידעתי מה אעשה בחיים, שמרתי על ילדה מהממת ששמה זהר. היינו מטיילים בירקון, ובסתר השתמשתי בה כדוגמנית הבית. בדיוק קניתי מצלמה חדשה וצילמתי אותה בכל הזדמנות..:
לפני כחודש..טלפון מצלצל. קול מוכר בצד השני עם חיוך ממלמל "הגעתי לנועה איזנשטט?"..כן, אני עונה ומנסה להבין את מי זה מזכיר לי… "את מצלמת
במקרה בוק בת מצווה?"…אני ממתינה כמה שניות וצועקת.."קרן!!!!!", בצד שני מתפוצץ צחוק מוכר, אלה זהר וקרן, אמא שלה.
"שמענו את צלמת מוכרת..תפני לנו מקום?"…כמובן שכן. יש המון מאחורי הטלפון הזה..הם האמינו בי. קרן האמינה בי, שאני טובה. שאני יכולה לשמור על הבת שלה. לילדה בת 18 ללא בטחון בכלום זה אמר הרבה, בין היתר זה נתן לי בטחון גם ללכת בדרך הצילום.
מפה לשם בילינו בוקר מהמם בכפר קסום – ותיעדתי נערה מקסימה, על שמה קראתי גם את הקטנה שלי – זוהר.
נועה איזנשטט
