בוץ בנעליים, בוץ בעיניים, בוץ בנפש….מסכמת לMud-run?!

בחורה עם מחשב נייד

אני כועסת. כבר כמה ימים טובים אני כועסת. כועסת על אנשים שניסחו ואישורו חוק, החוק שאוסר על האשמת פולנים בפשעים נגד יהודים בשואה. החוק הפולני לפיו כל מי שיאשים את פולין בשואה צפוי ל3 שנות מאסר. כועסת על מי שלא עצר ואסר על החקיקה.

סבתא שלי (הלוא היא Tanti Roza) הייתה ניצולת אושוויץ, מילדי דר מנגלה, היחידה מכל משפחתה שחזרה מהתופת. A5417 זה היה שמה כמה שנים טובות. לא רוזיקה כץ מSighet, Romania  כמו שקראו לה הוריה וחבריה.

לה אני רוצה שהפולנים יגידו שהם לא אשמים בשואה.

לה אני רוצה שהפולנים יסבירו למה היא חזרה לבד, נשארה לבד בעולם.

לה אני רוצה שהפולנים יסבירו איפה ההורים שלה, האחיות שלה, האח התאום שלה.

לה אני רוצה שהפולנים יסבירו איפה הם היו כשכל הזוועה הזו התרחשה מתחת לעיניים ולאף שלהם.

לה אני רוצה שהפולנים יסבירו למה הפולנים לא עשו שום דבר כדי למנוע.

לה אני רוצה שהפולנים יסבירו למה הם שתקו.

לה אני רוצה שהפולנים יסבירו למה הם עזרו.

לה אני רוצה שהפולנים יסבירו למה הם משנים את ההיסטוריה היום.

20170423_185745

אבל לה כבר אי אפשר להסביר. היא כבר לא איתנו. היא כבר לא תעשה להם שום דבר, לא תרים קול זעקה ותילחם בהם. אולי בגלל זה הפולנים חיכו עשרות שנים, כדי שכמעט ולא יישאר מי שיוכל להזכיר להם מה באמת קרה שם. כי, כמו שאנחנו מבינים היום, אפשר לשנות את ההיסטוריה. מילים יכולות לשנות גם את ההיסטוריה, והחוק חותם עליהן ומוריד את כל האחריות.

מה נשאר? אנחנו נשארים. הדורות שגדלו עם הסיפורים של הסבתות וסבים שחזרו משם.

האחריות שלנו לספר את הסיפור שלהם.

האחריות שלנו לחנך את הדורות הבאים שלא ישכחו, שילמדו ויעבירו את הסיפורים הלאה.

האחריות שלנו לשמור על ההיסטוריה כמו שהיא הייתה והצטיירה מהסיפורים של מי שהיה שם.

האחריות שלנו לדאוג שמי שמשנה את ההיסטוריה יבין שהוא לא יכול לעשות כן.

האחריות שלנו לדאוג שמי שצריך לקחת אחריות – ייקח אותה.

ומה עם המסעות לפולין? האחריות שלנו היא גם לוודא שהם יבוטלו. בימים אלה, אין שום סיבה להמשיך לקיים אותם. בסופו של מסע, זהו מפעל כלכלי, מאד רווחי, בעיקר לפולנים, שכפי הנראה, נהנים לעשות הרבה כסף מהשואה, מבלי לקחת אחריות על חלקם בה.

מי לוקח.ת אחריות ומצטרפ.ת אליי לשמירת ההיסטוריה והעברתה הלאה לדורות הבאים?

running36_11

עם לב כבד, יצאתי הבוקר לריצה קלילה….בשש וחצי קר בבוקר!!! היו בקושי 8 מעלות והאצבעות קפאו. קבוצת "מטורפים" החליפה את הפוך החם בבגדי ספורט ויצאה להתחמם בריצה (הפעם ממש לא עבד…גם אחרי 4 ק"מ האצבעות היו עדיין קפואות).

running36_5

רק ש…. אף אחד לא טרח להודיע לי שהmudrun- מתקיים הבוקר בשדות ליד גן יבנה. כל מי שמכיר אותי יודע שאת הנעליים שלי אני אוהבת ללא בוץ ואת הריצות שלי אני מעדיפה ללא משקולות ברגליים (כל מעל מלאה בבוץ שוקלת הההמממוווןןןן)….אבל, עם כל התלונות, נהנתי מאד. השדות יפים וירוקים, הטבע מבצבץ לו אחרי הגשם, העצים עדיין מלאים תפוזים והריח משכר. והכאבים ברגליים אומרים ש"נתתי עבודה".

running36_9

 #לאן_את_רצה_TantiRoza

tantiroza
Tanti Roza הייתה סבתא שלי, אישה מדהימה, אמא ענקית, רצה למרחקים ארוכים, פשיניסטה ואופה המון. אני....אישה גבוהה, אמא ענקית, רצה למרחקים ארוכים, מנהלת אפליקציות (מערכות מידע), פשיניסטה ואופה המון....מה ייצא מזה....הזמן יגיד.