"וואו. תקשיב, לזה לא ציפיתי." הוא תפס אותי לא מוכן. ואני בכלל שקלתי לוותר. כי אתם יודעים איך זה מסג'ים בדרך כלל. זה כמעט אף פעם לא בדיוק זה. יש הרבה ליד והרבה כמעט, שלא ממש קולעים בול. אז באתי עם ראש של "נו יאללה בוא נסיים את זה" ואחזור להשתכשך בבריכה. ומה בכלל אפשר להספיק בחצי שעה? אז הנה לך גל קטן אמונה שכמוך, היום זה יום המזל שלך – נפלת על מעסה the best. הוא הרגיש אותי מעט, תוך שתי שניות קלט שהשכמות והארבע ראשיים שלי קשים כמו אבן – משהייתי איזה אטלס שמחזיק כל יום את משקל העולם שלא ייפול – ואז הסתער עלי עם מרץ- ממש כמו סופרמן על הרעים. יצאתי עם חיוך רחב שהחזיק שעתיים והרגשה שבחצי שעה הוא עשה יותר ממה שאחרים לא הצליחו לעשות במשך שנים. מקצוען אמיתי! ומקצוענות אני מעריך אולי יותר מכל דבר אחר. לכן זה לא מפתיע שיום הספא הזה הפך מיד מ"איזה כיף" ל-"וואו, מושלם".
זה תענוג אמיתי כשדברים טובים קורים כשאתה לא מצפה להם. אפילו שבמקרה הזה הייתי מסתפק ב"איזה כיף" בלבד, מה רע? חיי הם רצף של "איזה כיף". הרבה בזכות הבחירות אגב. לא, לא הבחירות לכנסת. הבחירות היומיומיות של מה, ועם מי, וכמה, ומתי, ומה יותר חשוב, ואם פחות חשוב אז לא. והדברים שאני עושה בשביל להרחיב לי את היכולת לבחור. עובד, כותב, רץ ממקום למקום, מתאמן כמו חיה, קם ב5:25 קורא ויקיפדיה עם הקפה של הבוקר, מכיר עשרות, מאות, אלפי אנשים שרק מחכים לאינטראקציה – שולחים הודעות בווטסאפ, באינסטוש, בפייס, מחכים לתת לך משהו, לספר לך, ללמד אותך – רק תושיט יד ותבחר. ולתת להם בתמורה את האמת שלך, את הידע, את הניסיון, את הזמן, את היחס שלך. ואתה רוצה את הכל. אבל עסוק עסוק עסוק. ואפילו אין זמן להיות עייף. אני אוהב את זה, מת על השגרה הבלתי רגילה הזאת. אבל כשהגוף, ובעיקר המוח – מתחילים לצעוק הצילו – אני בהחלט צריך להזכיר לעצמי להתנתק, בייחוד כדי לנקות את המוח משאריות של זמזומים שעבר זמנם ולפנות אותו לקראת מה שיבוא אחרי. חופשות ארוכות אני לא אוהב – אני נהיה עצבני אם אני לא מתאמן כמו שצריך בחדרי הכושר הבסיסיים שיש בבתי מלון – לכן תנו לי יום בסביבה מרגיעה, שנראית מעולה, קצת אוכל טוב והבטרייה שלי מתמלאת תוך דקה.
נראית מעולה? כן – זה סופר חשוב! בואו נודה בזה שכולם רוצים תמונות שנראות מיליון דולר לאיסנטוש. אני אוהב במיוחד בתי מלון שיש בהם כל מיני פינות ישיבה מעוצבות שנראות כמו מתוך סצנה בסרט – לשבת שם לבוש יפה עם קוקטייל ביד, ולראות את האנשים עוברים עושה לי את זה. אלוהים נמצא בפרטים הקטנים. לשמחתי ב-David Tower השקיעו ממון ומחשבה בכל הפרטים הקטנים האלה. המקום נראה כמו מין פנטזיה ים תיכונית מנצנצת – עם הרבה זהב, מראות ענק, פריטי עיצוב אוריינטליים מפוארים ומעליות עם תמונות של סולטאן חתיך עם עיניים כחולות. זה שאין כניסה לילדים מתחת ל-16 זה פלוס גדול. Adult pleasure only הממ.. הספא של המלון Via Maris שבו קיבלתי את המסג' של הלייף – עושה בדיוק את מה שספא טוב צריך לעשות – מנתק מעולם הדאגות ומכניס לאווירה נינוחה של התפנקות. חמאם, סאונה, ג'קוזי, חדר כושר(!!) או שסתם לשבת בפינת רגיעה ולשתות דרינק – זה הכל בשבילכם בייבי. והתמונות לאינסטוש יוצאות אש, משהו בתאורה.
מי שנשאר ללילה קם בבוקר לארוחת בוקר בופה קסומה ומגוונת, שילוב של ים תיכוני עם אירופה: גבינות, לחמי מחמצת, סלטים טריים, מבחר של דגים (זה בשבילי), עמדת מנות חמות אקטיבית שווה עם שקשוקה, אגז בנדיקט ופחמימות מוקרמות למיניהן- הכל טרי ועשוי היטב. לא חייבים להיות אורחי המלון – אפשר לבוא לארוחה בלבד בעלות של 119 ש"ח. רק אל תאכלו יותר מידי אם אתם חוזרים לספא אחר כך אחרת תצטרכו להצטלם עם הגב. אני נהנתי ממש, אני בטוח שגם אתם תאהבו. 🙂
לפרטים נוספים והזמנות:
מלון David Tower רח' דוד המלך 8 נתניה
https://www.accorhotels.com/gb/hotel-9675-david-tower-hotel-netanya-mgallery-by-sofitel/index.shtml
