בואו נספר לכם על ירושלים: מוזיאון מגדל דוד יוצא לדרך חדשה

מוזיאון מגדל דוד הוא הרבה יותר ממוזיאון. זהו אתר היסטורי וארכיאולוגי, בו מתרחשת כל העת אירועי תרבות ואמנות, תערוכות מתחלפות, פעילויות חינוך, הופעות ומסיבות.
באחד מימי השבוע שעבר עליתי לירושלים, להתרשם מהחידושים והשידרוגים החדשים שנערכים בימים אלה במוזיאון מגדל דוד – זה המגדל שרואים למרחוק מיד כשמתקרבים לשער יפו ולחומות העיר העתיקה.
מגדל דוד הוא הסמל של ירושלים זה דורות. אבני המצודה של המגדל היו עדות לימי מלחמה ושלום, לחורבן ולבנייה, לימי מלכות ולימי שפל. המוזיאון שוכן בתוך המצודה העתיקה ומספר את סיפורה המרתק של העיר – האנשים, התרבויות והדתות.
בחדרי המשמר המקוריים מוצגת תצוגת קבע הממחישה את תולדות ירושלים בשלוש שפות: עברית, ערבית ואנגלית.

ירושלים – שער יפו- מגדל דוד
צילום: נדיה היבא

בימים אלה מתבצעות במוזיאון מגדל דוד עבודות חידוש ושדרוג מסיביות ויסודיות, בהקפדה על נוהלי השימור המחמירים החלים על אתרי מורשת.
במסגרת זו מורחבים חללי התצוגה, מוקמים לרווחת המבקרים בית קפה, חנות ואולם זכוכית ברחבת הכניסה המערבית, ומשודרגות תצוגות הקבע העוסקות בסיפורה של ירושלים.
המוזיאון המחודש יציג אוספים וממצאים ארכיאולוגיים אותנטיים בתצוגות המשלבות אמצעים טכנולוגיים עכשוויים. עם תהליך ההתחדשות יתווספו למוזיאון גם חללי תצוגה לאמנות עכשווית, מתוך שאיפה להרחיב ולהעמיק את העיסוק בירושלים לתחומי האמנות והעיצוב
בתחילת הסיור פגשתי לראשונה את אילת ליבר המשמשת מזה חמש שנים כמנכ"ל והאוצרת הראשית של מוזיאון מגדל דוד. אילת הסבירה בהתרגשות כי המוזיאון המחודש יציג אוספים וממצאים ארכיאולוגיים אותנטיים בתצוגות המשלבות אמצעים טכנולוגיים עכשוויים. עם תהליך ההתחדשות יתווספו למוזיאון גם חללי תצוגה לאמנות עכשווית, מתוך שאיפה להרחיב ולהעמיק את העיסוק בירושלים לתחומי האמנות והעיצוב.

בסיור עלינו לתצפית שבמגדל דוד שממנה אני נפעמת כל פעם מחדש, זאת לא הפעם הראשונה שאני בתצפית, אבל מתרגשת כל פעם מחדש…
360 מעלות על ירושלים – תצפית מודרכת על ירושלים מגג מגדל פצאל (מגדל המצודה),הנחשב אתר חובה לכל תייר בעיר, וידוע בהיותו נקודת התצפית היפה והאטרקטיבית ביותר ממנה ניתן לצפות  על העיר העתיקה, מדבר יהודה, הרי מואב, הר הבית, הר הזיתים, משכנות שאננים, מרכז העיר והשכונות החדשות.

הצצה למעבדת החדשנות – בשנה האחרונה הוקמה במגדל דוד מעבדת מדיה ייחודית ופורצת דרך, הראשונה מסוגה במוזיאונים בישראל. המעבדה מפגישה בין אנשי סטארט-אפ ובין עולם התוכן של מוזיאונים ואתרים היסטוריים, במטרה לפתח אמצעי הדמיה והמחשה חדשים (כולל מעבדת מציאות מדומה) שישמשו בתערוכות המוצגות במקום.
הכלים המפותחים במעבדה יאפשרו להציג את סיפורה של ירושלים באמצעים אינטראקטיביים ולשדרג את חוויית המבקרים במוזיאון.

המשכנו לתערוכה החדשה והמדוברת 'גנרל וג'נטלמן – אלנבי בשערי ירושלים'.
התערוכה המציינת 100 שנים לכיבוש ירושלים על ידי בריטניה.
התערוכה עוקבת אחר השתלשלות האירועים הדרמטיים בשבוע אחד בתולדות העיר, שבוע שעתיד לפתוח עידן חדש ומרתק בתולדות ירושלים, היישוב היהודי וארץ ישראל כולה.
בתערוכה מוצגים סרטים, צילומים וחפצים מקוריים ונדירים, תעודות מרגשות, כרזות, מזכרות ואלבומי תיירות אישיים מהם עשויה ההיסטוריה המרתקת של עיר הנצח.
מאה שנים אחרי, במגדל דוד- ליבה של ירושלים, בין העיר העתיקה לחדשה, מוצע מבט חדש ומפוכח אל הרגעים שהפכו לאגדה, הרגעים ששינו את ירושלים לתמיד.

 
רקע היסטורי על מוזיאון מגדל דוד
מצודת ירושלים הידועה בשם 'מגדל דוד' היא נכס היסטורי וארכיאולוגי בעל חשיבות עולמית.
זוהי מצודה מימי-הביניים ובה תוספות ארכיטקטוניות מתקופות מאוחרות יותר.
המצודה ניצבת בסמוך לשער יפו, שער הכניסה ההיסטורי לעיר, בנקודת החיבור שבין מזרח ירושלים למערבה. היא נושאת עמה ערכים תרבותיים וארכיטקטוניים ומזה דורות מהווה את סמל העיר ירושלים.
על אף שהמצודה מכונה 'מגדל דוד', אין קשר בינה לבין דוד המלך. שורשיה של הטעות נעוצים בתקופה הביזאנטית, בפירוש המוטעה שייחסו אבות הכנסייה לכתבי יוסף בן מתתיהו, כששייכו מגדל מימיו של הורדוס (מגדל פצאל) לדוד המלך.
גם המוסלמים קישרו את המגדל ההרודיאני עם דוד המלך וכינו אותו 'מחראב נבי-דאוד', כשכבשו את ירושלים במאה השביעית. במאה ה-19, עם הגעת אנשי המערב לירושלים בחיפוש אחר הוכחות לכתבי הקודש, זוהה בטעות הצריח התורכי שהוסף למסגד הממלוכי, כמגדל דוד.
המבנה החשוב ביותר ברמה ההיסטורית, האדריכלית והארכיאולוגית הוא הקישלה – ארמון הורדוס בירושלים, הנמצא מדרום למתחם מגדל דוד, בצמוד לחומת העיר העתיקה, ונבנה בשנת 1834 על ידי איברהים פשה, השליט המצרי של ארץ ישראל בתקופה זאת.
 
[youtube Z9sFIj3H__c]
הקישלה המשיך לשמש כמתחם צבאי גם כאשר קיבלו העות'מאנים חזרה את השליטה על העיר (1841), ובתקופת המנדט שימש המקום תחנת משטרה ובית סוהר. בין השאר נכלאו בין כתליו אסירי המחתרת היהודית – האצ"ל.
כיום נפרד מבנה בית הסוהר מתחנת המשטרה והוא מהווה חלק אינטגרלי ממתחם מוזיאון מגדל דוד, כאשר הגישה למבנה היא דרך חפיר המצודה, או האולם הצלבני במתחם המוזיאון.
בחפירות הארכיאולוגיות שנערכו במקום בעשור האחרון התגלו, בין היתר, שרידים מן המאה ה-6 לפנה"ס, חומות מימיו של הורדוס וכן עדויות מימי הביניים. ממצא בעל חשיבות מיוחדת הוא קטע חומת העיר מתקופת בית ראשון, עובדה המאירה באור חדש את נושא גבולותיה של ירושלים בימי בית ראשון.

השרידים הארכאולוגיים מימי הבית השני משלימים את הממצאים המונומנטליים המצויים בגן הארכאולוגי בחצר  המצודה. בשנת 1989, עם הקמת מוזיאון מגדל דוד, בוצעו במקום חפירות ארכיאולוגיות ופעולות שיקום נרחבות, מתוך הקפדה על נהלים מחמירים המבטיחים את שימור אופיו הייחודי של האתר – שיקום חדרי המשמר של המצודה והתאמתם כחללי תצוגה לתערוכות הקבע על תולדות ירושלים, הכשרת האולם הצלבני המשמש כחלל לתערוכות המתחלפות, תכנון שתי טיילות לאורך חומות המצודה, המאפשרות תצפיות מרהיבות על העיר, ובניית מסלולי הליכה בחצר המצודה העוברים בין הממצאים הארכיאולוגיים.
לפני הקמתו כמוזיאון היסטורי, שימש המקום בתקופת המנדט הבריטי (בין השנים 1921-1932) כמוזיאון החשוב בישראל לאומנות ומוסיקה, המקיים תערוכות מתחלפות ואירועי תרבות, ולכן תקופה זאת נחקקה בתולדות האמנות הארצישראלית כתקופת 'ימי מגדל דוד'.
אירועי התרבות במגדל דוד מיועדים לכולם – ישראלים ותיירים בכול גיל, דת ולאום. הם מחברים בין מזרח ומערב, בין קודש לחול, בין ימי קדם לימינו אנו ומציגים את ירושלים הנצחית והעכשווית, האוניברסלית והרב-תרבותית.
לאתר: https://www.tod.org.il/
לדף הפייסבוק: https://www.facebook.com/midgal.david/
ערכה וצילמה: נדיה היבא
הסרטון מהאתר של מוזיאון מגדל דוד