בגיל 50 : מתחילה מחדש או ממשיכה אחרת?

האם בכלל ניתן "להתחיל מחדש"?

האם זה רק עניין של פרשנות או באמת תפיסה שגויה של מציאות החיים הקצרים שלנו שגוזרת עלינו סבל וכאב?

האם עץ שעלה על פני הקרקע מתחיל מחדש כל פעם שעלה נושר או ענף נשבר?

כל פעם שחשבתי במושגים של התחלה חדשה התמלאתי תקווה, כוח ועוצמות. עיני היו נשואות לפנים באמונה שהיום הוא המחר שלי. ומחר אהיה אחרת. מחר ודאי יהיה טוב יותר. כל פעם שחשבתי במושגים של מתחילה מחדש והתמלאתי אנרגיה לקראת הבאות, שכחתי בעצם להוקיר את העבר, לא כיבדתי את הדרך שעשיתי עד כה ובמובן מסוים גם לא את הסביבה שבה חייתי, כי לפי תפיסתי הישנה, אילו היה טוב כל כך לא הייתי צריכה להתחיל מחדש.

כותבים "המשך אחר" לסיפור 

ההכרה שגם בגיל 50 ( כמו בכל גיל, בעיני ) צריך לדבר על שינוי "המשך אחר" ולא כעל "התחלה חדשה" גרמה לי לתחושת הקלה גדולה. התחקיתי אחרי תחושת ההקלה הזו והבנתי את הדברים הבאים:

1. "התחלה חדשה" לעומת "המשך אחר" תובעת כוחות רבים ומרוכזים ודי סוחטים,  כאילו אמור להיוולד "אני" חדש שונה לחלוטין מקודמו, מכוח ההחלטה שלנו.  דבר שלא באמת אפשרי. ככל שננסה להשתנות, הדימוי שלנו על עצמינו יחזיר אותנו כמו רצועת כלב למחוזות המוכרים. אז משנכנעתי לזה אחרי אינספור ניסיונות כושלים נרגעתי.
2. ב"המשך אחר" אין אובדן אנרגיות על ניסיון ליצור מפצים על אנושיים בטבע האנושי שלנו. יש ניתוב  אנרגיות בנועם וברכות והייתי אומרת בזהירות, גם בענווה, לעבר הצעד הבא. מתוך היש, מתוך הקיים, מתוך המגבלה.
3. המגבלה מתרחבת ככל שהתודעה מתרחבת והראייה משתנה. אז גם מתחזקת האמונה ויש יכולת לבחור בנתיב שעד כה בכלל לא ראינו כאפשרי. ויש סיכוי סביר, שאחרי זמן זה יכול להראות כלפי חוץ כמו "אני" חדש אבל חשוב שאנחנו נזכור שהכל עדיין בתוכינו וחלק מאיתנו. כמו טבעות בגזע עץ.
4. "המשך אחר" כתפיסה לגבי שינוי,  נעשה ללא קטיעה של הרצף  וללא ניכור ממה שהיה עד כה. לא הכל היה טוב, נכון,  אבל ודאי שלא הכל שחור . וכבר אמרו רבים לפני, חשוב להוקיר, להודות ולזהות בצורה ברורה את מה שצמח בנו ובדרכינו עד כה, כי את הצעד הבא אפשר לעשות רק מהמקום בו אנו עומדים עכשיו.
5. "המשך אחר" לעומת "התחלה חדשה" מזמין אותנו לחבק את עצמנו, להכיר במשאבים הקיימים בנו בנקודת הזמן הנוכחית אליה הגענו, משאבי ידע, יכולות, כישורים, מערכות יחסים ותובנות ואיתם ולחשב מסלול אחר לעבר היעד מחדש.  הדימוי הכי קרוב לזה שעולה בי ברוח העץ הוא:  עץ שמצמיח ענף.  כל המשאבים שלנו הם כמו גזע עץ – הם שלנו, את חלקם קיבלנו ואת חלקם רכשנו ביושר. רק מתוכם נוכל לעשות את הצעד הבא ולהצמיח ענף חדש.
6. במובן זה, "להתחיל מחדש" זה כמו לוותר על המשאבים הללו – כי אי אפשר ואסור לנתק אותם מהדרך שעשינו עד כה, וממה שהיינו עד כה. הניתוק של הגזע מהדרך מביא עלינו כלייה. נשמע דרמטי אני יודעת, אבל כאב הניתוק מאוד דרמטי. גם העץ, שמתחדש על ידי הצמחת ענפים ועלים חדשים עושה את זה מהנקודה אליה הגיע ולא כורת את הגזע שעליו הוא יושב.  

אז, אם למדנו משהו מהדרך, הבחירה מונחת לפנינו, אנחנו לא מתחילים מהתחלה, אלא, ממשיכים אחרת ורשאים לבחור שימוש יעיל יותר למשאבים שבידנו, לבחור את סביבת חיינו ולאן אנו מפנים את תשומות ליבנו בזמן שלרשותינו.