בגדי נשים – שיעור במתמטיקה ואנגלית

קניית בגדים היא עסק מרתק עבורי, אני לומדת כל פעם שמילים ומספרים הם מושגים יחסים, אני לומדת עונות שנה מחדש…….שיעורים מרתקים. כייף לצאת לטיול שנתי לקנות בגדים ….בוא נראה מה קניתי ובאילו מידות…

בחורה עם מחשב נייד

כבר מזמן בגדי נשים קיבלו ערכים מתמטיים שונים מאלו שהכרנו בעבר ונפתח בשעה טובה מילון חדש באנגלית. מזל טוב.זה לא שאני מדברת על שנות דור סתם ענין של השנים המאד אחרונות. ישנן רשתות וחנויות שמתהדרות בסלוגן של "מידות גדולות" או XL וגם 46 ובצורה מפתיעה לחלוטין יש נשים  שהמילים הללו קוסמות להן פשוט כי זו המידה שלהן, והמחשבה מתחילה להיות אופטימית כי אולי כאן לעזאזל "מידה גדולה"  תהיה יותר מ-42 . אני לגמרי סקפטית וכנראה שהמתמטיקה והאנגלית שאני למדתי – שונות לגמרי בענף הביגוד. קורה.
לא יודעת – אולי 42 נחשבת למידה גדולה (כי במתמטיקה זה חרא של ציון – נמוך וקטן….), אז למדתי שמתטיקה היא יחסית מאד ו 42 היא מידה גדולה ושייכת בעולם הביגוד לחנות ל"מידות גדולות". אפשר להודות על שיעור חינם. יופי, תודה. יש גם מתמטיקה אחרת. יש גם דוגמנית שהיא "פרזנטורית"  של חברה שידועה במידות "רגילות"  – מה שאנחנו רגילות להכיר 40-42 – יחסית, כאן זה מידות רגילות, הלכתי עוד שלוש חנויות קדימה והופ…42 הפך לחנות למידה גדולה. או….תשאלו איך? ……..הרי אותה דוגמנית , אותו מספר – נו….פשוט שלוש סיכות מאחור והבגד צמוד ומתאים למידה הקטנה יותר. כמה שהעין מתעתעת וכמה שפרסום מטעה ו"לא הבנת" או פשוט אמת בפרסום.
אז למדתי כבר שצריך ללכת ברגל, שצריך לראות בעין, שצריך למדוד, שצריך לעשות את כל המסלול בלי להתייחס למספר שכתוב על הבגד או לשלט שעל החלון. כל קשר מקרי בהחלט. הפרסום? תופעת לוואי של צורך בהגדלת פלח שוק.
למדתי אנגלית אחרת וגם קצת מתמטיקה – למדתי שהכל יחסי, הרבה לא אמיתי ולכל דבר יש מחיר. לכל אמירה יש מחיר. נכון, לחנות מותר לפרסם מה שהיא רוצה – אבל שיזכרו בעלי החנות שאותה "אמת בפרסום" – שתופיע באמצעי התקשורת או על החלון של החנות לא ממש יעודדו אותי להכנס לראות מה יש בחנות או נכון יותר – יגרמו לי שלא להכנס. יזכור בעל החנות שהשתמש ב"אמת בפרסום" – שאותי כלקוח הוא לגמרי הפסיד. נכון, אני רק אחת – אבל לי האחת יש גם חברות וחברות של חברות – תחשוב לך טוב בעל חנות – אם זה שווה לך.
שכחתי כמובן את "מכירת סוף עונה". זה בכלל מושג שמצליח להצחיק אותי מחדש. אני באופן מקרי גרה במדינה שאולי במקרה הטוב יש בה שתי עונות (כשאחת מהן במקרה הטוב היא בערך חודש). מה לעשות שמעצבות ומעצבנות מתחילות בקיץ לעצב את החורף ובחורף את הקיץ שיבוא אלינו אם ירצה ריבונו – אבל כנראה שעונות השנה לא מתאמות את מזג האוויר עם המעצבות – ואז בערך באוגוסט תחילת ספטמבר מתחילה "מכירת סוף עונה" – לפי עונות השנה אנחנו באמת בסוף עונת הקיץ כשבחוץ 32 מעלות כשהמזגן פועל כמעט כל היום. הכל יחסי כאן, הכל יחסי.
יש מדינות שמתקדמות לפחות כמונו במושגים בינלאומיים שאפשר פחות או יותר לתרגם  מידות גדולות למושגים שאנחנו מכירים – למספרים שאנחנו יודעים לשייך – ומכירת סוף עונה לתקופת השנה שאנחנו מכירים. אולי לכן קל ולפעמים זול הרבה יותר לקנות מידה 46 או XL  באמריקה למשל כמו שמצויין בלקסיקון של החנות – אני למדתי  את זה..
בינתיים – אנחנו בשיעורי מתמטיקה, אנגלית והבנת הנקרא. איך אומרים  תמיד? "לך תקנה את מה שכתוב בעתון / את מה שראית באינטרנט / או הסתיימה לה סוף העונה…..יאללה, אני צריכה ללמוד את המושגים האלה – או ללכת עם מלתחה ממש לא מתאימה ב 32 מעלות.
אני צריכה ללמוד שכאן כמעט הכל יחסי – מתמטיקה ואנגלית – הם לגמרי יחסיים אפילו מחנות אחת לשנייה, ובינתיים כשבחוץ 32 מעלות – אני צריכה לדעת שזו סוף עונה ולהתאים את המלתחה.