באתי חושך לגרש…

באתי חושך לגרש, חג האורים והניסים

 

כל כך בניתי על החג הזה בשנה שעברה,

כל כך קיוויתי שיקרה נס כל כך האמנתי בכך, שהמלך שלי יחלים וייצא מזה.

אבל… זה לא קרה ! ובמקום האור הגיח החושך לצערי הרב.

והיום שוב חג האורים הגיע והשיר שהתנגן לי בראש היה:

" באנו חושך לגרש

בידינו אור ואש

כל אחד הוא אור  קטן

וכולנו אור איתן.

סורה חושך , הלאה שחור

סורה מפני האור!"

ככה מנתחת לי את מילות השיר וגם את שמונת החודשים שעבורו מאז…

ואני מבינה כי אכן בכל אחד מאיתנו נמצא האור

אור קטן  שיכול להאיר ל חייו גם מתוך האפלה, גם מתוך כאב ומתוך העצבות.

ממש אור קטנטן שיכול לעסות את הלב ולפתוח אותו אט אט.

האור של חיינו הם הילדים שלנו שנותנים לנו את הכח להתעורר כל בוקר מחדש

חברים אמיתיים שמרגשים ונוכחים בחיינו ומשפחה תומכת.

האור הקטן מאיר בתוך האפלה ולאט לאט יגדל ויפיץ אור גדול יותר.

העבר לא חוזר להיות בהווה,  יחד עם זאת העתיד מקבל הארות ותובנות.

האור הזה שקיים בכל אחד מאיתנו הוא המפרה אותנו הוא המאפשר לנו להישאר בעשייה,

בפיקחות ובערנות , הוא המלמד אותנו לעשות בחירות שקולות עבורנו.

אז באתי חושך לגרש , ממש מגרשת אותו בתוקף!

ומגלה כי גם בידי יש אור קטן אחד שיכול להאיר את עצמי ואת ילדיי.

משוכנעת היום כי כולנו מסוגלים  להפיץ הלאה ולהאיר את סביבתנו דרך האור הקטן הקטן שבידינו.

האור הקטן לאט  יהפוך להיות אור איתן שיודע דבר או שניים על החיים הללו.

 

חג אורים מואר לכל אחד מכם תמשיכו להפיץ אור

חנוכה שמח ושבת שלום מלך שלי אהוב