הפרוייקט של עידן רייכל. השבוע הייתי במופע שלהם בקיסריה. פעם ראשונה שלי. שנים חלמתי לראות אותם בLIVE. כל כך נהניתי. איך זה קשור לסדנה למציאת זוגיות? איך זה מתקשר למקומות בהן את פוגשת את עצמך ומדברת עם הפחדים שלך? עם הרצונות?
חלומות של אחרים
עדיף לרוץ לאש, לדרוש לא לבקש,
ממה את מפחדת?
אין מה לחשוב כשהוא אומר, אין זמן יפה יותר,
הביאי את היום
כשעידן רייכל – בלי הראסטות ועם הפסנתר – שר את המילים האלו, אני הקשבתי וחשבתי.
אז את פוגשת מישהו וזה ממש לא נגמר אחרי הדייט הראשון. זה ממשיך גם אחרי הדייט השני. ואז פתאום מפסיקים לספור. ואת נורא רוצה לרוץ לאש! להרגיש את המרחפת-2-מטר-באוויר שכולם מדברים עליו. או כמו שהרגשת עם האקס שלך. או עם ההוא שהיית מאוהבת בו ולא יצא מזה כלום. רק מה? את שומרת על עצמך. בטירוף. חושבת על כל מילה שאת אומרת.
מה תגידי והוא לא יאהב?
תהיי עצמך אבל עד גבול מסויים
אל תעני לו על כל שאלה שהוא שואל. אולי הוא לא יאהב את התשובה שלך?
עכשיו מה? הכי קל להגיד משוחררת. לא אכפת לך מכלום. ממה יגידו ממה הוא יחשוב. שיאהבו אותך כמו שאת. הכי קל? לי לפעמים זה נדמה כמו הדבר הכי קשה.
הזמנה לחתונה
בכניסה לבית נקודותיים תלויים כמה חבלים ארוכים מקיר אחד לשני. מה זה? שאלתי. הזמנות לחתונה. רוצות גם את שלי? שאלתי את המדריכות. אני לא חושבת…נדמה לי ששמרתי איזה עותק למזכרת.
אנשים שעברו את הסדנה שולחים הזמנות לחתונה ואלו נתלות אחר כבוד על חבל ההזמנות. אני רואה את החבל האופטימי הזה בכל פעם שאני מגיעה למפגש. אומנם על חלום השמלה-לבנה/בר אקטיבי (עם תיחזוק מכיוון הוויסקי) כבר סימנתי V גדול ברשימה – או אם הייתה לי רשימה כזו הייתי מסמנת – אבל החבל הזה מסמל את התקווה. אני מאמינה באהבה, כזו גדולה שעוטפת אותך מכל הכיוונים אבל לא נותנת לך לטבוע. יש חבל הצלה. וגם ובעיקר, כי את יודעת לשחות.
*ולגבי הכותרת? המשימה השבועית שלי היא לא להשתמש במילה אבל (בכלל!) ולא להתחיל משפט במילה לא….