את מבייצת? הזמיני יועצת!

מה ז'תומרת? יש יועצות הנקה, יועצות שינה, יועצות התפתחותיות ויועצות תזונה – אז למה שלא תהיה יועצת מנשאים? זה הכי טבעי והגיוני בעולם

לאחרונה נתקלתי במקצוע חדש: יועצת מנשאים.
זה התחיל כשבאחת מקבוצות האמהות ברשת מישהי ביקשה המלצה על מנשא מוצלח. כל מיני בנות הגיבו והמליצו מנסיונן וגם אני, עד שמישהי כתבה: הכי טוב שתזמיני הביתה יועצת מנשאים. הייתי בטוחה שזו בדיחה והגבתי בהתאם ומיד התנפלו עלי עשרות אמהות הורמונליות בטענה כללית ש"מה ז'תומרת? יש יועצות הנקה, יועצות שינה, יועצות התפתחותיות ויועצות תזונה – אז למה שלא תהיה יועצת מנשאים? זה הכי טבעי והגיוני בעולם".

והן צודקות, באמת טבעי לנו מאוד שיש יועצות הנקה בכל פינה, אחרת איך היינו יודעות להניק? ויועצות
שינה בכל פינה, כי איך נדע איך להשכיב את התינוק לישון? ויועצות התפתחותיות, אחרת איך נדע אם זה נורמלי שהילד עוד לא זוחל בגיל 5 חודשים? וכמובן, תזונאיות, כי כמו בכל בית יהודי "הילד לא אוכל מספיק".

זה המקום לשאלת השאלות בעידן ההורות המודרנית: איך הסתדרו עד היום? האמת היא שלא מפליא שבשנים האחרונות הפכה תעשיית ההורות ליצרנית ענק של מקורות תעסוקה. מצד אחד, כולם אומרים (ובצדק) שהורות היא המקצוע הכי קשה בעולם. מצד שני, אין לנו מורים למקצוע הזה.

והיו פעם. קראו להם חברי השבט או במילה אחת "קהילה". כשתינוק חדש היה נולד אל תוך השבט היה ברור מי אמו ומי אביו אבל זה לא מנע משאר החברים לחלק ביניהם את הנטל, להעניק תמיכה ליולדת הטרייה, להחליף אותה אם צריך, לאפשר לה מנוחה, לעזור לה ולתת לה עצות בדברים שנראים הכי בסיסיים וטבעיים אבל הם לא תמיד כאלה. כל אמא היתה נולדת אל תוך מעגל תמיכה מנטלי, מקצועי ופיזי כאחד, כשזקנות השבט מהוות את המשענת העיקרית.
עם השנים השבט התפורר והקהילה הדומיננטית הורכבה מאמהות שגרות בסמיכות, להלן שכנות, שנפגשות בעיקר בגינה הציבורית. מלבד ביקור פה ושם בטיפת חלב, הגינה היתה המקום העיקרי להחלפת מידע, קבלת עצות ובעיקר שחרור קיטור. אבל משם כל אחת היתה חוזרת לביתה ומתמודדת לבד עם האמהות שלה. היום יש הרבה גינות ואמהות האזור מתפצלות ביניהן, שכנים לא תמיד מתערבבים זה בזה, הטכנולוגיה המתקדמת מאפשרת להסתגר בבית ולקבל את כל המידע הנחוץ ברשת, כך שההתבודדות היא תהליך טבעי ומתבקש אבל הוא גם נמצא בעוכרינו; היולדת הטרייה מרגישה, לפני הכל, מאוד בודדה.

אחרי ימי האופוריה הראשונים מתרחשת הנחיתה הכואבת אל קרקע המציאות. בן הזוג שלך רוב היום בעבודה ואת מתמודדת עם אינספור דילמות שמתעוררות בכל רגע נתון: להשכיב על הגב או על הבטן? מה זה אומר שהוא פולט כל רגע? היא קמה שש פעמים בלילה לינוק, זה נורמלי? הצילו, הוא לא מפסיק לבכות!!! אז אפשר להרים טלפון לאמא, לחמות, לחברה טובה, אבל קודם כל סביר שתקבלי עצות סותרות, שנית, עם שלושת הנ"ל יש לך מעורבות
רגשית ולעיתים העצה מתפרשת באופן אחר כמו התערבות, התנשאות או סתם בורות. ושלישית, הם נמצאים שם עבורך בחלונות זמן מעטים, כי יש להם חיים משלהם (מה שלא היה במעגל השבטי של פעם) ורחוק מהעין – רחוק מהלב. שיחת טלפון זה לא חיבוק ואת, יותר מהכל, צריכה שמישהו יחבק אותך ויגיד לך: "ששש… הכל בסדר. את עושה הכל בסדר גמור. מה שקורה לתינוק שלך עכשיו זה כך וכך וזה לא קשור אלייך, זה שלב בהתפתחות, בואי נראה איך אפשר להקל עליו" וכהנה וכהנה משפטים מאזנים.

לא פלא שמקרי הדכאון לאחר לידה במערב נמצאים בעלייה גדולה בשנים האחרונות. ליולדת הטרייה של היום אין כתובת. אז היא פונה לאחת כזו, זרה, חיצונית, שאינה מעורבת רגשית, ומתייעצת איתה, כי היא הרי אשת מקצוע, ובהיותה במצב רגשי מורכב, היולדת מוכנה לשלם לאותה אשה על העצות שלה.

כי היולדת של היום צריכה להיות אמא מושלמת, מסורה ומלאת נתינה, כזו ששמה את הילד במרכז ולכן היא צריכה לדאוג שישן על הצד הנכון, שיאכל נכון ושיתערסל במנשא הנכון, כמובן. ולשם כך היא מוכנה להזמין הביתה יועצת מנשאים שתביא איתה עשרות דגמים של מנשאים לניסיון, היולדת תנסה אותם, אם היא תרכוש אחד הייעוץ יהיה חינם והיא תשלם רק על המנשא, ואם היא לא תרכוש היא תשלם על הייעוץ וכמובן על החברה שארחה לה האשה הזרה שגם התפעלה, ללא תשלום נוסף, ממתיקות התינוק שלה.

אז מה ההבדל בין השירות הזה לבין הגעתה של היולדת לחנות הרלוונטית עם העולל למדידת מנשאים עד להתאמה? לא ברור. האם בעתיד יהיו גם יועצת עגלות, יועצת מוצצים, יועצת חיתולים, יועצת מוביילים? ואולי כדאי להתחיל עוד קודם עם יועצת הריון. את מבייצת? הזמיני יועצת!

מדהים מה שתעשיית ההורות הפכה להיות ועצוב שאין היום מעגל קרוב שיעשה את כל זה עבור היולדת בחינם, מכל הלב, רק לתרום מניסיון ולעזור ללא תנאי.

זה תהליך טבעי שעבר ועדיין עובר על החברה המערבית, ואין כאן אשמים, בטח לא אותן יועצות שעונות בסך הכל על ביקוש שקיים בשוק ואין ספק שהן באמת אוהבות לעזור. למעשה, אפשר לראות את זה כיתרון שכל כך הרבה עיסוקים ומקצועות התווספו בשנים האחרונות בזכות אותן תהיות חרדתיות-שאפתניות של אמהות, בכך הן מאפשרות לאמהות אחרות, מעט מנוסות יותר, לעבוד בעבודה גמישה שתאפשר להן לקחת את הילדים בזמן ולהיות איתם מספיק שעות ביום. יש יותר מפתה מזה? המממ… מישהי מכירה קורס מוצלח להכשרת יועצות שינה?