בכל שנה הכתיבה על מה שהיה בשנת הסרטן שלי הולכת והופכת קשה יותר. אולי כי אני מתרחקת ודברים אחרים קרו מאז. העיסוק שלי בחמש שנים האחרונות בין היתר הוא בהתמודדות עם משברים דרך כתיבה. ומאז שחתמתי את שנת הסרטן היו משברים נוספים. ככה שזה לא פחות חשוב, רק חדשות ישנות בשבילי.
השנה החלטתי לעשות פרויקט משלי במהלך חודש המודעות: לתת במה ליוצרים אחרים כאן. ולשים דגש על כותבי שירים.
פרסמתי בקבוצות בהן אני חברה שאני מחפשת כותבי שירים בנושא סרטן השד, לכבוד חודש המודעות, והנה הראשון. אני נמצאת בעיצומם של לימודי פזמונאות אצל נעם חורב וחברי החדש והיקר משה פרי כתב שיר שנכנס לי לתוך הלב בלי מסננים.
את לא כמו כל אחת / משה פרי
את לא כמו כל אחת
אמרתי, את צחקת
אני אחת מתשע,
הגורל שלי נכתב
אבל שלך עדיין לא חייב
אתה יכול עוד לעזוב
אמרת, אל תישאר רק כדי לסחוב
אותי על הגב
אני רק רציתי להחזיק לך את היד
אף אחד לא צריך לעבור את זה לבד
את לא כמו כל אחת
ידעתי, כשאספת
אחת אחת את
השערות שעל הכר
אמרתי שאני איתך נשאר
גם כשהסוף נראה קרוב
תמיד יש עוד קצת מקום כדי לאהוב
לפני שזה נגמר
רק רציתי להראות לך שהאושר כאן ליד
אף אחד לא צריך לעבור את זה לבד
אבל את לא כמו כל אחת –
את צריכה להיות גאה,
ניצחת במלחמה
אלוהים, כמה יופי יש בנפש הפצועה
זה כח שנשאר איתך לעד
אין החלטה יותר טובה
מלבחור באהבה
גם כשהיה קשה נשארתי בסביבה
איתי אף פעם לא תהיי לבד
אני נע בחוסר מנוחה,
בין רעב למבוכה,
כשאת מורידה חולצה
ולוקחת לי את היד
בלי שמץ של בושה,
אמנם אחרי שנה קשה,
אך בשבילי, כמו שאת עכשיו
מעולם לא היית יותר אישה
את צריכה להיות גאה,
ניצחת במלחמה…
את לא כמו כל אחת
ואני כאן כדי להזכיר לך אם שכחת
אם אתם מכירים או מכירות עוד יוצרים שרוצים לפרסם כאן את היצירות שלהם/ן בנושא "חודש המודעות לסרטן השד", יותר מאשמח לתת את הפלטפורמה הזאת לפרסום יצירתם.
אה, ו – לכו להיבדק. זה מציל חיים! אני יודעת על מה אני מדברת.