אתה עוד תגלה את העולם

בחורה עם מחשב נייד

על הספה בסלון וכרית מלאה בדמעות, אני מחליטה לוותר :

על הדירה שחלמתי לקנות,

על הילדה  אחות לאור – שבכל לילה חלמתי עליה,

על הקריירה שרציתי,

אך לא מוותרת על הילד שלי.

החלטתי לשיר לאור שיר : קח אותו לאט את הזמן,העולם עוד יחכה  בחוץ.

לאט לאט הוא יגלה וילמד, צעד קטן שלו אושר גדול בשבילי.

עברו רק 24 שעות בלבד מהרגע שברחנו "מהאבחנה" ,והחלטתי לצאת ולקבלה אותה.

ב8 בבוקר חזרנו למחלקה,במטרה  לקחת את הרגשות שהשארנו על הרצפה +האבחון של אור.

התקבלנו למחלקה עם חיוך רחב מכל הצוות, קבלתי הסבר מהו "האוטיזם -אייך " יוצאים " לדרך.

מאותו הרגע הבנתי שאין לי זמן לחזור הביתה, ולטבוע בתוך כרית גדולה -מלאה בדמעות.

להיפך הולכת לצאת למסע חיי, למסע שאור יגלה את העולם, ואני אגלה את עצמי.

קבלנו את האבחון, כמו ספר גדול ובתוכו מושגים, מושגים חדשים לחיינו.

מסתכלת על אור ומחייכת אליו וזוכרת מה הבטחתי לו.

נזכרת באותו אירוע מוחי שעברתי שאור היה רק בן חודש, אייך שכבתי במיטה בבית החולים ולידי אלבום תמונות של אור ורק מסתכלת ומתחזקת, יודעת כמה כוח אור מביא לי, ועכשיו יודעת שתורי לחזק אותו בחזרה .

להתמכר ללב המתפרע לדמיון המתפקע ולאושר הנוגע בעומק הכאב

נפרדנו לשלום מצוות המחלקה, ויצאנו לרחבת החניון בית החולים, הפעם הייתי רגועה ואור רגוע איתי,יצאנו החוצה יד וביד הפעם  לא בחוזקה,

אני שרה לו "אתה עוד תגלה את העולם " והוא מחייך,כל כך אהב לתקשר באמצעות השירה.

 

אם עוד הדמעות זולגות בלי קול בסופן אולי חיוך רחב ……
550637_411579782237335_1664472374_n