שלום לך לאב שלי
מי היה מאמין, 16 שנים עברו?
רק בשנתיים האחרונות אני מתחילה לעכל שאתה כבר לא תחזור, וזה כואב, כואב מדי.
אני מקווה שאתה בעולם טוב יותר כי עבורי, בלעדיך, פה זה הגיהנום. כל השנים שחלפו, והלב שלי עודנו מסרב להשתחרר.
אנשים אומרים לי "את עוד צעירה, תמצאי מישהו אחר"… מבחינתם אני תקועה איתך, הם לא מבינים שזה תהליך שאני צריכה לעבור עם עצמי. עם עצמי ואיתך.
אני רוצה לענות לאנשים: מה זה מפריע לכם? אני לא בוכה לאף אחד, רק בלילה אני יושבת עם עצמי, נזכרת, חושבת ומשוחחת אתך. אני מספרת לך על כל מה שעבר עליי ומה שקרה לי – גם לטוב וגם לרע. אתה מבחינתי תמיד מעודכן.
אתה נמצא בכל מקום איתי ולא מפריע. להיפך, אתה עוזר, תומך, מעודד ומדרבן אותי לעשות את אותם דברים שתמיד אהבנו לעשות ולשמוע.
אני נזכרת בחג סוכות האחרון שלנו יחד. לקחת אותי בהפתעה לים המלח להופעה של שלמה ארצי, הזמר האהוב עלינו.
איזו הפתעה נעימה זו הייתה, ואני קיבלתי משלמה הופעה אינטימית, חיבוק ושיר.
לאב שלי, אני יושבת ומקשיבה לשיריו ואתה כאילו יושב לידי ומקשיב גם – רק חבל שאי אפשר לחבק אותך חיבוק דוב.
שלמה בדיוק שר " בגן העדן של ילדות אשר היה פורח, הייתי חלק מהנוף". גם אתה לאב שלי תמיד תהיה חלק מאוד משמעותי מהנוף שלי ומעצם קיומי.
אוהבת ותמיד אוהב,
תשמור על עצמך שם למעלה.
עמותת הותיר אחריו חברה מעניקה תמיכה נפשית להתמודדות עם אובדן בן הזוג. העמותה מנוהלת על ידי צוות מתנדבות בלבד, וכלל הפעילות מיועדת לחברות חללי צה"ל. תרומתכם תסייע לעמותה בהפעלת מערך החירום, קבוצות התמיכה הקבוצתיות ופעילויות שיקומיות נוספות עבור החברות.
https://tinyurl.com/y5qepe6n