אתגר 10 השנים

בחורה עם מחשב נייד

השבוע התחילו לצוף ברחבי הרשתות החברתיות תמונות לפני ואחרי של מפורסמים, וכמובן שאחריהם נהרו כולם לבצע את "האתגר". האתגר שבו אתה מראה כמה טוב אתה נראה היום לעומת עשור אחורה- הרי בואו נודה על האמת, זה מה שהאנשים שאחריהם אתם עוקבים רוצים שתראו. "אני לפני עשור עם שיער מקורזל וגשר בשיניים, והנה אני היום- דוגמנית בשער של ווג". וזה כייף לראות את זה, זה ממלא לנו את יצר החטטנות ואת הצורך בצפייה באחר, מעין שילוב של האח הגדול ומכונת זמן.

וגם אני, לא שונה מאף אחד אחר- נהנית מזה. לצפות באחרים שהתפתחו והשתנו, שהתקדמו בחיים, שחוו משברים וצמחו, שלמדו לאהוב את עצמם, שגאים במי שהפכו להיות. כמובן שגם הביקורתיות שלנו קופצת לביקור אל מול התמונות ואוטומטית אנחנו מרגישים צורך, לעיתים אפילו בלתי נשלט, להעביר ביקורת על התמונות ולומר לעצמינו שלא זכרנו שהוא נראה כל כך נורא, ולא זכרנו שהיא הייתה מתלבשת כל כך מזעזע.

אחרי שעברתי על מספיק תמונות שללא ספק לא עושות שירות טוב לאנושות לפני עשור, אזרתי את האומץ לטייל בנבכי הרשת החברתית וגיליתי שאכן הנערה בת ה-17 כמעט שהייתי לפני עשור בדיוק הצטרפה לפייסבוק. עברתי על התמונות של הילדה הזו שפעם הייתי ורציתי לצעוק לה דרך הסמארטפון, להגיד לה- לא משנה מה עוד תעברי, לא משנה מה עברת- בסוף זה יהיה שווה את זה. עוד יגיעו משברים, אפילו כואבים יותר ממה שהיו אבל את תנצחי גם אותם. והאנשים שמקיפים אותך בתמונות יתחלפו, והנופים ישתנו אבל מי שאת בסוף תעמוד שם בתמונה, בגאווה ובביטחון.

אז "נפלתי" גם אני לאתגר, והכנתי קולאג' וישבתי והסתכלתי עליו. על הנערה משמאל שמלאה בשדים ובמגננות ועל הבחורה מימין- שגם היא מלאה בשדים אבל למדה בעשור האחרון לבחור את השדים שמלווים אותה, שיודעת היום שלא תחזור לעולם להרגיש כמו הילדה שיושבת על המדרגה משמאל, שמגיע לה יותר.

אני אוהבת לתכנן וחיה את חיי עם TO DO LIST בכל התחומים, ואחד הדברים שהבטחתי לעצמי הוא להתחיל להוציא את המסע שעברתי אל העולם, לשתף אותו ולחשוף אותו- בשביל אחרים, אבל בעיקר בשבילי. בעיקר כדי לתת למאיה של 2009 את מה שמגיע לה, את האומץ לזרוח.