אתגר האצבע הבא – תודה לכל מי…

בחורה עם מחשב נייד

 

 

11937923_10153521204459484_1719296519_n

תחילת שנה חוזרת לעבודה שמחה ומאושרת. בוחרת שמלה יפה מתבוננת בעצמי במראה מנסה לחפות על ההתנפחות. חברות טובות מסביבי מחמיאות בכלל לא התנפחת, את נראית נהדר. אבל אני יודעת רואה כל בוקר במשקל, מרגישה בבגדים. הכל צפוף קטן. וכן אולי זה רדוד אבל זה משפיע עליי. כשאני נראית טוב, מרגישה טוב עם עצמי אני מצליחה להיות מחוזקת להרים את המורל של עצמי.

ואז מקבלת את האמת בפרצוף. בדמותה של אישה שמחדדת לי את מה שאני כבר יודעת. היא רק בודקת אם התנפחתי או שנדמה לה. וסערת הרגשות, הפליאה והנסיון להבין על מה ולמה? למה צריך לחדד לי את מצבי הגופני וההתנפחותי כשאת יודעת מה אני עוברת. למה זה מעניין אותך בכלל אם התנפחתי או לא!

ואני, הולכת עם המשפטים האלו הביתה, ישנה איתם. מתעוררת בבוקר ויודעת שאני חייבת להתנקות. והדרך שלי להתנקות היא להוציא את הדברים החוצה.

אני אדם אותנטי ואמיתי, אני לא שומרת דברים בפנים. כשיש לי מה להגיד אני אומרת אותם בעדינות, בכבוד לאדם שעומד מולי, ממקום של למידה והארה לא ממקום של רצון לפגוע. ככה למדתי, ככה אני רוצה שיעשו גם מולי.

אז הגעתי בשבע לעבודה, וישבתי במכונית אחרי שכל הדרך עלו בי המילים והמשפטים, וכתבתי, כתבתי, כתבתי. ירקתי החוצה את כל הזבל והרפש שהרעיל אותי בפנים

וזה מה שיצא….

רציתי להגיד תודה…

רציתי להגיד תודה לכל אלו שטורחים להזכיר לי את מה שאני כבר יודעת!

אז תודה לאותה אחת ששאלה אותי ״התנפחת נכון?״
(אה באמת? כן כן זה מה שקורה כשמקבלים 8 חודשים סטרואידים ומתוכם פעם בשבוע במשך 12 שבועות)

תודה לאותה אחת שאמרה לי ״איזה קטע צומח לך מלא שיער לבן וגם יש מקומות שלא צומח״
(קצת קשה לצבוע שיער באורך ס״מ שמתחיל סוף סוף סוף לצמוח! חוץ מזה, אבל שישאר ביננו, אני כבר לא בת 16)

תודה לאותה אחת שהתקרבה לי קרוב קרוב לפנים ואמרה לי ״נשרו לך כל הגבות והריסים?״
(אופס לא שמתי לב, באמת? לפחות הכימו עושה את העבודה)

תודה לאותה אחת שטרחה לחדד לי ״התנפחת קצת בבטן ובתחת אבל זה ירד״
(תודה על החידוד פשוט לא שמתי לב לזה כשלבשתי את בגדי הספורט הצמודים)

תודה לאותה אחת שמעולם לא טורחת להתקשר ולשאול לשלומי אבל כשפוגשת אותי יודעת להגיד ״נעלמת, את לא מתקשרת״
(באמת אני ממש מתנצלת שאני קצת עסוקה בעצמי ומתקשה להתפנות להרים טלפונים בין כימו לכימו)

תודה לאותה אחת שאמרה לי ״את נראית עייפה״
(בכלל לא שמתי לב שגופי ונפשי עייפים וכאובים והמיטה פוגשת אותי לעיתים קרובות)

ותודה לאותה אחת שטרחה להגיד לי ״את שוכחת מלא דברים״
(מה? מה? פשוט שכחתי מה שאמרת. מסתבר שהרעל בגוף עובד גם על תאי המוח)

אז לכל אלו ככה אני נראית בבוקרו של יום זה
נפוחה, עם שיער באורך ס״מ לבן ואפור, בלי ריסים, בלי גבות, גם לא כל כך צעירה, נוטה לשיכחה עצבים ועצב, קצת עסוקה בעצמי, חדה ונוקבת.

בוקר טוב חברים שימו לב למילים שיוצאות לכם מהפה יש להן כוח גם כשאת בת 46!!!!

 

זו הדרך שלי להתנקות, הוצאתי את זה, זה כבר לא מתפוצץ בפנים. הפצתי בפייסבוק בקבוצה של גמני. קיבלתי תגובות מדהימות, מחזקות, מצחיקות. כולם רוצים לשתף.

אחיינית שלי העלתה פוסט הזדהות וחשבתי שאולי, אולי זה אתגר האצבע הבא.

יש לי דודה מושלמת!
וזהו פוסט הזדהות!
אז תודה! תודה לכל החסרות טאקט למינהן
שהצליחו לגרום לה לחשוב על הנפיחות מהסטרואידים
על הנשיאת שיער מהכימותרפיה,
אה ובאמת סליחה שהיא עוברת את התקופה הקשה בחייה ולא התקשרה לשאול לשלומך
(אני מתנצלת בשמה)

יפהההההה שלי
אוהבת אותך
את הכי מושלמת שלי

בוקר טובבבבבבב

11224047_10153209561157725_5330052159996506468_n

 

אז זה מיועד לכל  הנשמות הטובות שטורחות להזכיר לנו את מה שאנחנו כבר יודעות (ואם היינו בריאות האם גם אז זה לגיטימי להגיד דברים פוגעניים?)

 

ואחרי ההתנקות הקתרזיס הגיעו המילים הטובות

אז לאחר הפוסט הנוקב של אתמול שצבר תהודה וכל כך הרבה שיתופים ותגובות מרגשות ונוגעות
(אולי זה ״אתגר האצבע״ הבא) ✌️

הפעם רציתי להגיד לכם תודה….
על כוחן של מילים מהסוג המחזק
מהסוג שחודר פנימה ומחמם את הלב
עוטף ומגן (מאותם מילים מיותרת)
אז מקשיבה לעצות שלכם
פותחת, ומפנה את הלב
לכל המילים הטובות שמסביבי

״לא פעם זה קשה
אבל לרוב מילה טובה
מיד עושה לי טוב בלב
רק מילה טובה או שתיים
לא יותר מזה״

שבת  חמימה מלאה במילים מחבקות

(מי מצטרף לאתגר האצבע הבא)

קישור לשיר