אתגרי הזוגיות בעולם הדיגיטלי

"אני חושב שברגעים אלה ממש כאשר אני עסוק בסלולארי שלי, את יושבת לידי. ככל הזכור לי, לפני שעה בערך, התיישבנו ביחד בבית הקפה לשעת איכות זוגית. לפי השקט – גם את בסלולארי שלך. מה שחשוב שאת יודעת שאני תמיד פה בשבילך… אם את צריכה ממני משהו כגון קשר עין או ליטוף, או נשיקה רק תני לי סימן. תשלחי לי אימוג'י ואז אני מבטיח להושיט את ידי באגודל זקופה… ולשלוח לך אימוג'י כמה שורות של שפתיים, לבבות ונשיקות? ואפילו להשקיע הפעם באופן מיוחד ולהקליד לך "מהממת!". הכי טוב אימוג'י! במקום להשחיט את זמננו לריק בלבן של העיניים אחת של השני, לנסות להבין מה אומר הקול האנושי, החיוך, או כל מיני משפטים ארוכים שיכולים להיפלט לנו מהפה רחמנא ליצלן…"

המחשבות הללו רצות בראשו של גבר שמרוצה מאד מהאופן שבו מתנהלת התקשורת בינו לבין בת זוגו. ציני, מוגזם או הזוי ככל שיהיה, הקטע מתאר מצב שהופך יותר ויותר קרוב למציאות (ראה זוגות בבתי קפה – כמה מתוכם בסלולארי, בלפ-טופ). אם אנו מסוגלים לתפוס זאת או לא – העתיד כבר כאן! האינטרנט והסלולר גם אם הם טובים או רעים, מקלים על החיים או דווקא מסבכים אותם, מנהלים אותנו ואת חיינו במידה כה רבה, שרובנו לא מזהים כלל את התלות ההולכת וגוברת שאנו מפתחים בהם, שלא לומר, התמכרות.

נח הררי בספרו "ההיסטוריה של המחר" כותב: "האדם הבודד הופך לשבב קטן בתוך מערכת ענקית שאיש אינו מבין לאשורה. אני מבלה את יומי בקליטת המון פיסות מידע (אימיילים, טלפונים, תכניות טלוויזיה, עיתונים ומאמרים), מעבד אותן ומשדר בחזרה המון פיסות מידע אחרות (עוד אימיילים, עוד טלפונים, עוד מאמרים). לא ברור לי מה המקום שלי בעולם, ואיך המידע שאני מייצר משתלב במידע שמייצרים מיליארדי אנשים ומחשבים אחרים. אין לי זמן להבין את זה, כי אני עסוק בלהתמודד עם זרם המידע האדיר שמציף אותי. וככל שקצב עיבוד המידע שלי עולה (למשל כשאני עונה למיילים ולטלפונים מהר יותר, וכותב מאמרים רבים יותר) – כך האנשים סביבי מוצפים במידע רב עוד יותר".

בפוסט זה אתמקד באתגרי המרחב הווירטואלי לזוגיות, גם לאלה שמחפשים זוגיות וגם לאלה שמצאו אותה וחיים בזוגיות. האתגר הגדול ביותר בהיבט זה, לדעתי, הוא האשליה שהמדיה הזו מייצרת. ולמה אני מתכוונת:

זרימת שיתופים בלתי פוסקת של תמונות ומסרים מילוליים של זוגות ומשפחות נהנים מהחיים, מחובקים ומנושקים, וגם מסרים כתובים של האהבה שלהם זה לזו. ובמקביל פנויים פנויות שווים מסוקסים מוצלחים ובשלים לקשר מעלים גם הם את התמונות שלהם ואת "רשימת המכולת" שלהם. זרם בלתי פוסק זה מייצר מצג שווא, שקשר זוגי זה דבר קל וזמין, רק להושיט יד ולקחת. אם הכל כל כך קל וזמין למה להתאמץ, להתעמק ולהשקיע? וכך אשליית השפע מייצרת השטחה וזילות של קשרים בינאישיים בכלל ובינ-זוגיים בפרט.

המאמץ לשמר מערכת יחסים או לתקנה דורש, לשים את מערכת היחסים בקדימות בסדר היום הצפוף שלנו. מצריך מאיתנו ויתורים ו"מחירים" במיוחד בתקופות משבר או קושי ("בחיים האמתיים" זה לא כזה קל כמו ברשת). אם כך הדבר, למה להשאיר את ראשנו הבריא במיטה חולה, כשבקליק ניתן לעבור למיטה (מפתה!) אחרת, ממש פה מעבר לפינה. כך נפגעת המשמעת העצמית והמחויבות להשקיע בקשר אחד, בהתמדה, במסירות ובכנות.

כאשר אני הולכת בסביבת מגוריי אני נדהמת כל יום מהדברים שאנשים זורקים, בגדים, ספרים, רהיטים, מכשירי חשמל גם כאלה שהם תקינים ובמצב מעולה. למה לשמור? הרי הכל בהישג יד, זול מאד לקנות אחר. זה יישמע אולי מוקצן/מוגזם אבל זה בדיוק בהלימה לקונים ומוכרים של "שוק האהבה". נוכח השפע בשוק זה, דרושות המון משמעת עצמית, מודעות ובגרות כדי לראות את האשליה, לזהות אותה, ובעיקר, לעמוד בפיתויים שהיא מציבה בפנינו ולסרב להתפתות, על אף שהכל "בהישג יד".

דפוס בעייתי נוסף נוצר בשל צורת העבודה עם מחשבים וטלפונים סלולאריים. לחיצה שלנו – תגובה, לחיצה שלנו – תגובה. כל לחיצה שלנו מייצרת מיידית תגובה, בשבריר שנייה. במשך הזמן ולאחר שעות כה רבות ביממה שאנחנו מול המכשירים הללו, מתפתח אצלנו, מבלי משים, צורך, רצון,ציפייה ואף תלות – שהכל בסביבה יגיב אלינו במהירות של "לחיצת כפתור", שהכל ירצה אותנו כפי שהטכנולוגיה מרצה אותנו, כולל האנשים שאנו באינטראקציה איתם. וכך קם הגולם על יוצרו ו"מאלף" אותנו להיות חסרי סבלנות וממוקדים בסיפוקים מיידיים.

תוצאה נוספת, הן של אופן הפעולה בערוצים הללו והן של ההשתלטות ההולכת וגוברת שלהם על הזמן שלנו, היא: היחס בין הזמן שאנו משקיעים בתקשורת עם אחרים באמצעות המדיה הדיגיטלית לבין הזמן שאנו משקיעים בתקשורת בלתי אמצעית אתם, הולך וגדל לטובת המדיה הדיגיטלית. על ידי כך נשחקות המיומנויות הבינאישיות שלנו: השיחה "ב-4 עיניים" (ולא בכתב או באימוג'י), ההקשבה, המגע, קשר העין ושפת הגוף.

הנה ציטוט מפוסט טיפוסי, שמעלה אישה לבן הזוג שלה ביום הולדתו: "אהוב שלי ביום מיוחד זה. מה אאחל לך שלא ישמע נדוש, טריוויאלי או סתמי…" האם את אותן מילים לא נדושות, לא טריוויאליות ולא סתמיות היא גם תגיד לו "ב-4 עיניים"? במקרה זה אולי כן. אבל כתופעה, הרשת החברתית הופכת יותר ויותר לתחליף ואף פוגעת בערוץ התקשורת הישיר והבלתי אמצעי.

פגיעה נוספת מתרחשת היות והטכנולוגיה מאפשרת לנו לקחת את העבודה הביתה. כך, כל שעה אבודה הופכת לשעת עבודה, והשעה עם האהובה – גם היא אבודה. משאב הזמן ואיכות הקשב שאנו משקיעים לטיפוח הקשר עם היקרים לנו ביותר הולכים ומתדרדרים. הנזק המצטבר, לאורך זמן, בא לידי ביטוי בירידה בפתיחות ובקירבה, בעליה של הריחוק והתסכול בקשר הבינ-זוגי ומכאן קצרה הדרך לפגיעה ביכולת לפתרון מחלוקות וסכסוכים ואז לפרידה/לגירושין.

"דברים שרואים מפה לא רואים משם". כשאנו בזוגיות, זה נראה קל לפרק את החבילה, כי הנה כאן באינטרנט –כולם חוגגים, מטיילים, מבלים ונהנים. וכאן יש ריגושים, פרגון ועידוד שאנו לא מקבלים בבית.

ואז אנו חוזרים ל"שוק". אם התמזל מזלנו, צלחנו את המשבר ונכנסנו לזוגיות חדשה, מבלי לעבור תהליך מודעות ושינוי, אותם דפוסים חוזרים חלילה גם בפרק ב'.

אז תכל'ס – מה עושים? להלן כמה טיפים:

במקום להרגיש תסכול על חוסר הפניות של בן הזוג אלינו, ניתן לבחון אם יש עזרה שאנו יכולים להציע לו מול העומס שגורם לו/לה לאבד שליטה מול העיסוקים שלו/ה (ענייני בנקים, מטלות בבית וכו').
אחד מבני הזוג לוקח אחריות ומעודד ברוח טובה ובאהבה את בן הזוג והילדים לעשות את מה שהם אחראים עליו. "עכשיו כולם מתגייסים לסדר ולנקות את הבית" יש כאן הורדת נטל מאחד מבני הזוג וגם זמן איכות זוגי/משפחתי ועשייה משותפת.
הכניסו ליום יום שלכם אמירות ומעשים של הכרת תודה זה לזו, הבעת אמון, עידוד, מסר שסומכים עליו ובטאו אותם ב- 4 עיניים ולא בוואטסאפ.
העלאת המחויבות לקשר: לזכור תמיד שהפתרון הוא בבניית הקשר וטיפוחו ולא בהחלפת בני זוג, לקחת החלטה, ברמה האישית, שתמיד נהיה ביחד, להימנע מהזנחת הקשר או פגיעה בבן/בת הזוג, ללמוד משגיאות ולבקש סליחה, ושוב פנים מול פנים ולא בסלולר.
לשבת ביחד מפעם לפעם ולתכנן דברים טובים לעתיד, כגון: מעבר דירה, טיול וחופשה, הבאת ילד נוסף, תכנון הפנסיה.
לתכנן דברים קטנים ביחד, כגון: לצבוע את הדירה, להחליף חדרים, לצאת להצגה בשבוע הבא.
להקדיש גם זמן ומחשבה להתפתחות וצמיחה אישית, לימודים ספורט בילוי עם חברים, ולהקפיד לא להעמיס על חשבון הזוגיות.
תכנון זמן ואיזון על פי סדרי עדיפויות: בין חיי השותפות לדברים הפרטיים, להימנע מהמירוץ שלא משאיר זמן ואנרגיה לטובת הקשר הזוגי, לאזן בין צרכי הילדים לצורכי בני הזוג, איזון כספי בין בילויים לבין חיסכון.
להתייעץ ולהחליט ביחד לגבי חינוך וגידול הילדים.
טיפול ואחריות משותפת לנושאים כלכליים.
להרבות בשפת ה"אנחנו", במקום "אני, אתה". במקום לומר "בגללך נכנסו לצרות כספיות" להגיד "אנחנו ב… וצריך לחשוב ביחד איך לצאת מהן".
לטפח את חיי הסקס: ליזום, לדבר לפני ואחרי, לנעול את הדלת, ללכת לישון ביחד, לעתים מומלץ לתכנן ימים קבועים לסקס.

ולסיום, אז בואו נניח את הנייד בצד, בואו נרים את העיניים ונסתכל סביב, נסתכל כדי לראות, נסתכל גם פנימה כדי להבין! ונגיב לעולם תוך שימוש במיתרי הקול שלנו, בגופנו, ברגליים,בידיים, במגע ובמעשים במרחב הפיזי, רק כך קורה חיבור אמיתי בן אנשים!!!

להורדה בחינם את המדריך לניהול זמן בזוגיות לחצו כאן