אשה הכי אשה שהכרתי בחיי עד כה. חברתי סימה מזור.

סימה מזור מעבר לכך שהיא אישיות מדהימה שמעודכנת בעולם העכשווי ובקידמה האינטרנטית  עבורי היא מותג.

הכרתי אותה בקהילת צילום ב"מוטקה" אתר חברתי ברשת שהוקם לכבוד גילאי חמישים פלוס.

שתינו שיתפנו צילומים שלנו בקהילה, והיינו מצ'פרות אחת את צילומי השנייה בלייקים.

מיד שמתי לב שסימה משתפת בצילומים מליגה אחרת.

היה בהם משהו שסקרן אותי, וכמובן כתבתי לה הודעה פרטית שאשמח לדבר איתה, ותוך מס' ימים קיימנו שיחה.

נשים שנפגשות ברשת ומתחברות מדלגות על גינוני הטקס המוכרים והידועים בעולם המציאותי ומתחברות יותר בקלות(מנסיוני).

מיד הרגשתי שמעבר לקו נמצאת אשה שיש בינינו קווי דימיון רבים.

הבנתי שהיא מתגוררת במגדלי הים התיכון בנורדיה. ודיברנו על שיתופי פעולה.

כמו יום צילומים משותף של 60 פלוס, או מפגש תרבותי אצלה בנורדיה.

מה שהבנתי מסימה שאנחנו רק נתאם תאריך בינינו והיא תדאג לכל השאר.

 בשיחה הראשונה שלנו היא סיפרה לי שהיא למדה ריקוד אצל "גרטרוד קראוס" והופיעה ב"הבימה" עם חנה רובינא ועוד.

בנוסף הייתה מורה לריקוד, גרה עם בעלה לו בלונדון, היתה להם יאכטה, נסעו סביב העולם ועוד ועוד…

וככל שהיא הוסיפה פרטים על עיסוקיה היום כמו: טאי צ'י ,מתופפת , תאטרון, ריקוד, מתעדת ארועים , וצלמת.

הרגשתי שאנחנו חברות מרגע זה.

לצערי אנחנו גרות רחוק האחת מהשנייה ולתאם עם סימה זה קצת סיפור…מפאת חוסר זמן.

וחשבתי לי על עצמי, איפה אני ואיפה היא…אומרים עלי שאני עושה הרבה ברמה החברתית,

הנה מישהי שמשיגה אותי ברוורס עם פליק פלאק לאחור.

בוקר אחד אני רואה בפייסבוק הזמנה ליום הולדתה של סימה בעין הוד עם פתיחת תערוכת הצילומים המרהיבים שלה.

אמרתי לעצמי: את זה את לא מפספסת!!!

זו הזדמנות להפגש בלייב וגם לכבד אותה בארוע שלה.

התקשרתי לנייד שצוין בהזמנה לשאול אם זה בסדר להגיע???

ענתה לי לאה כלתה של סימה ואמרה בחביבות רבה ברור שאפשר לבא, קצת סיפרתי לה איפה התחברנו

ואז שאלה אותי בעדינות אם אני יודעת בת כמה סימה???

לא חשבתי כלום על גילה של סימה מזור, כי זה ממש לא רלוונטי עבורי.

מצאנו שיש לנו שטחי התעניינות משותפים ועל הרקע הזה התחברנו.

היתה לי הרגשה שהיא אולי בת 70 בגלל ההספקים שלה.

אמרתי: ממש לא, נראה לי 70 אולי 70+

ולאה אמרה: ראית מה כתוב על ההזמנה של התערוכה?

הסתכלתי שוב: וראיתי ששם התערוכה "תשעים גוונים של צבע"

אמרתי : לאאאאאא, את לא אומרת לי שסימה חוגגת יומולדת 90.

הרגשתי את החיוך מעבר לקו וקיבלתי אישור שאכן זה גילה בכרונולוגיה.

ברגע זה הבנתי עוד יותר שאני לא הולכת לפספס את הנסיעה שלי ליומולדתה.

ארגנתי שתי חברות טובות שלי אילנה ומאירה ונסענו עין הודה…

בעודנו ממתינות לסימה ותוך כדי כבר עושות סשן צילומי נשים בינינו שלושתינו מאירה אילוש ואני, הגיע האוטובוס של נורדיה.

כשראיתי אותה עם נכדתה

קראתי בשמה: סימה???

מיד זיהתה את חברתי מאירה ואותי .

היתה פגישה מרגשת כמו שבדיוק דמיינתי, היא לא האמינה שבאנו במיוחד עד עין הוד.

 ליווינו אותה לגלריה במרכז עין הוד של דן בן אריה(הבן) ואשתו שגם הם עוסקים באמנות, ובנוסף דן מדריך תיירים ומטיילים .

עשינו כמה צילומים, ומיד אפשר לזהות שכשסימה רואה מצלמה היא פשוט מתמסרת כל כולה עם שפת גוף מאד בטוחה , חיוך מדהים, ונשיות במיטבה.

 

צצי

צילום: מאירה גוראי רז.

בפתיחת התערוכה של סימה מזור "תשעים גוונים של צבע" בכפר האומנים עין הוד סימה סיפרה:
שהיא ובעלה פרשו לגימלאות בגיל מוקדם יחסית,רכשו יאכטה,השכירו את ביתם והפליגו בעולם 13 שנים.
ואני הקשבתי לכל מילה של סימה והחיוך לא מש מפניה, כי היא אשה שמתארת דברים וחווה אותם באותו רגע שוב וכך סוחפת את כולם איתה.
שפת הגוף של סימה שלבושה בקפידה בבגדים שמתאימים לאישיותה בגוונים חמים שנראה שמיועדים רק לה.אשה מטופחת ומשדרת פתיחות ושמחת חיים.

בתקופת ההפלגה רכשה מצלמה והחלה להתמסר לצילומים ותיעוד רגעים קסומים כשהדגש על שקיעות וזריחות.

ועוד סיפרה: כשבעלי נפטר חיפשתי דיור מוגן, עברתי 10 בתים עד שמצאתי את נורדיה.

בנורדיה זיהו את היכולות שלי ומיד איפשרו לי ביטוי אישי.
חנה מרון שהיתה בעבר התלמידה לריקוד ותנועה של סימה מזור אמרה להם: קיבלתם את הכי הכי בתנועה וריקוד תנו לה "במה".

ובאמת סימה פתחה סדנה לביטוי אישי בריקוד ופגשה כפי שהיא מתארת נשים ששכחו מהו אגן, מהי תנועת יד ותוך כדי שהיא מדברת היא מניעה את ידה בגמישות ובתנועה רכה שאי אפשר להסיר עיניים מהאשה המדהימה הזו.
הגינה של סימה בנורדיה טובלת בירוק וצבעים כמובן. היא דאגה לקערת מים תחתית לחתולים וקערת מים עילית לציפורים. בכל יום היא מפזרת פירורי לחם לכבודן של הצופיות ועוד מיני ציפורים שעוברות אצלה לבוקר טוב. והיא אומרת שאם רגע התמהמה בפיזור הפירורים הן ממש כועסות עליה (הציפורים כמובן).
וכשהציפורים באות לארוחת הבוקר סימה מחכה להן עם המצלמה האיכותית שלה ומתעדת אותן  בכל פוזה אפשרית.
סימה מזור אשה שכולה השראה אמנותית.

צילום: מאירה גוראי רז

עבורי סימה סמל ואות לנשיות,ליצירתיות,לשמחת חיים, לנתינה, לקבלה,לעכשוויות.
ואחרי שפוגשים אשה כמו סימה יש חומר למחשבה כמו: מה אני יכולה להעתיק ממנה ולשדרג את חיי היום יום שלי.

 אנחנו די דומות, ואני מיישמת את דרך החיים הזו גם בהתאם ליכולות שלי, מודה שהיא חיזקה אותי ליצור וליזום עוד יותר.

 המלצה כללית עפ"י תורת סימה מזור: להיות בעיסוקים/להיות בטוב/ אופטימיות/לאהוב את החיים/ וחיוך גדול.

סימה חברתי היקרה!

מזל שלי שהכרתי אשה מיוחדת כמוך.

מתי שהוא נקיים את הפקת הצילומים שקבענו לעצמנו.

חיבוק גדול אירית.

אחרי מס' חודשים נסענו להצטלם עם סימה מזור