ארנב הקטיפה/ מרג'רי ויליאמס- ספרות ילדים

ארנב הקטיפה רצה להיות אמיתי, כמו חברו סוס העור. הסוס הסביר לו, שכדי להפוך לכזה, הילד צריך לאהוב אותו באמת. לא רק לשחק איתו. וכשהילד יאהב אותו באמת, יתחולל הקסם של חדר הילדים…

ארנב הקטיפה

היה היה פעם ארנב קטיפה. בבוקר חג המולד, כשהיה נעוץ בראש גרב- המתנות של הילד עם ענף ירוק ורענן אחוז בן כפותיו, הוא נראה מקסים במיוחד. בשאר הגרביים היו מתנות נוספות, אבל המתנה הכי משמחת היתה ארנב הקטיפה.
הילד שחק בארנב עד שהגיעו הדודים והדודות ונפתחו מתנות חדשות, שהשכיחו ממנו את ארנב הקטיפה.

כך הארנב נשאר על מדף בארון או ברצפה. שאר הצעצועים זלזלו בו והעליבו אותו, בגלל היותו עשוי מבד. היחיד שהתייחס אליו בלבביות כלשהי היה סוס העור, שהיה זקן ומנוסה והכיר את התהליכים המוזרים והמופלאים המתרחשים בחדר הילדים.

יום אחד הארנב שאל את הסוס, מה זה להיות אמיתי. הסוס הסביר לו שכדי להפוך לאמיתי הוא צריך שילד יאהב אותו לאורך זמן, לא סתם ישחק בו, אלא באמת יאהב אותו. וזה קורה לאט לאט.
הארנב השתוקק להיות אמיתי, אך מבלי להפוך למרופט.

ערב אחד, כשהילד בקש מהאומנת שלו את הכלבלב הסיני שלו, האומנת הביאה לו את הארנב, שמצאה במקום. וכך, בלילה ההוא ובלילות רבים אחר כך, ישן ארנב הקטיפה במיטת הילד. ועם הזמן הפך למאושר.
הוא היה כה מאושר עד שהוא לא שם לב שהפרווה המהודרת שלו הלכה והתבלתה, התפרים התרופפו והצבע הורוד באפו דהה.
לכל מקום שאליו הלך הילד, הארנב בא איתו. יום אחד כשהוא נשכח בגינה, האומנת נאלצה לחפש אחריו. וכשהיא כעסה על הילד בגללו, וכינתה אותו צעצוע. הילד אמר לה שתביא לו את הארנב שלו, שהוא לא צעצוע, שהוא אמיתי! והארנב היה מאוד מאושר. הקסם של חדר הילדים אכן התחולל והוא חדל להיות צעצוע.
יום אחד בקיץ, כשהיה ביער עם הילד, הוא ראה ארנבים כמוהו, אבל משהו בהם היה שונה. הם הביטו בו והוא הביט בהם, וכל אותו הזמן האפים שלהם רטטו.
הארנבים הזמינו אותו לשחק איתם, אך הוא סירב. הוא ידע שאין לו מנגנון תנועה. גם לרקוד איתם לא יכל. אחד הארנבים קרב אליו, הריח אותו ואמר שהוא אינו ארנב כלל, ריחו שונה משלהם.
ארנב הקטיפה פרץ בבכי ואמר שהוא כן אמיתי, שאפילו הילד אמר את זה. כשהילד הגיע, הם נעלמו.

חלפו שבועות רבים. ארנב הקטיפה הפך בלוי וממורטט יותר ויותר, אך הילד אהב אותו כמו תמיד.
יום אחד חלה הילד והארנב התכרבל במקומו ליד הילד והמתין בסבלנות עד שהילד יבריא.
אך, כשהבריא הוחלט לשרוף את כל הספרים והצעצועים, שהיו נגועים בחיידקי המחלה. כך גם היה גורלו של הארנב הישן.
כשהיה בתוך השק בגינה בלילה מיועד לשריפה למחרת, הוא שרבב את ראשו החוצה ובכה. הוא היה כה עצוב. הדמעה שלו הצמיחה פרח מסתורי קסום וממנו הגיחה פיית חדר המשחקים. היא הסבירה לו שהיא פיית הקסם של חדר הילדים. היא אחראית על כל הצעצועים שילדים אהבו ואוהבים. וכשאלה כבר זקנים ובלויים והילדים לא רוצים לשחק בהם עוד, היא באה, לוקחת אותם איתה והופכת אותם לאמיתיים.
היא הסבירה לו שבעבר הוא היה אמיתי רק בעיני הילד שאהב אותו ועכשיו הוא יהיה אמיתי בעיני כולם.
היא נשקה לו והפכה אותו לארנב אמיתי, שינתה את גופו לחלוטין והוא יכל לקפץ ולדלג.

כששוב הגיע האביב, יצא הילד לשחק מאחורי היער. בעודו משחק, הזדחלו מבין השיחים שני ארנבים. אחד מהם היה נראה מוכר והזכיר לילד את הארנב הישן שלו.

הוא לעולם לא ידע שהיה זה באמת ארנב הקטיפה שלו, שבא לראות את הילד שעזר לו להיות אמיתי…

ספרה של מרג'רי ויליאמס מעורר מחשבה ודמיון בקרב הקוראים הצעירים .ספר ילדים זה לוקח את הילדים למסע קסום, בממלכת הצעצועים. כולנו מכירים בכך, שכמעט כל ילד (כולל אנחנו כשהיינו ילדים  ) מאמין שצעצועיו אמיתיים ואוהב אותם יותר מכל, ללא תנאי, גם כשהם מרופטים לגמרי והם אינם רוצים להיפרד מהם.
דרך האנשה של ארנב הקטיפה והזדהות עמו, הילד לומד על אהבה ועל כוחה, על רגשות של עצב, והתמודדות עם כאב ואובדן.

מאחלת לכם ולילדכם קריאה קסומה ואוהבת!

XOXO

אחת שיודעת 😉

קרין מילשטיין
סטייליסטית, מאמנת כושר ובוגרת תואר שני לתקשורת ועיתונאות. זה מה שיוצר את הבלוג על תרבות, סגנון חיים, טיולים, ביקורת ספרותית, שירה ועוד... מוזמנים לקרוא, להגיב ובעיקר להנות... XOXO אחת שיודעת ;-)