חזרתי אתמול מבוינוס ארייס ,אליה הגעתי למטרת עסקים כשאני מתייגת את הנסיעה "לא מוצלחת".
מה שמעניין שלפני שבועים, חזרה משם חברתי והבלוגרית שאתם מכירים מפה, סיון אסקיו , הרשמים שלה ,כל כך שונים משלי ואפילו היא כתבה עליהם עבור מוסף "מסלול" של ידיעות אחרונות. יש את הרושם שהיינו בשתי ערים שונות, היא אהבה ונהנתה מהעיר ומהוויה הדרום אמריקאית, כשאני, לעומת זאת שמאוהבת בעיר תל אביב שלי , חשתי שאני בשנות ה60 בישראל, רחובות לא סלולים, מכוניות ללא מזגנים, דירות עם מזגני קיר רועשים, פחד מגנבים באופן ממשי בולט, אוכל מזוויע, קפה גרוע הכסף נשפך, בלי יחס להכנסה המקומית ואת יודעת שאת במקום ש"לוקח את התיירים שלו לטיול כלכלי" על חשבון המטייל כמובן, עד לשדה התעופה שבקפה 'פושטי" סנדביץ עולה 15 דולר , אין להם ממש יכולת לתקשר באנגלית ,מתעקשים לדבר איתך ספרדית שאני קצת מבינה אבל בודאי לא בשביל שיחה.
רחובות מלאים בפושטי יד וכל מיני רוכלי רחוב ,שלפעמים ממש עצוב לראות, נתתי לאישה אחת חמש דולר ,קיבלתי מבט תודה של מליון דולר.
אותי ,באם תשאלו אותי לא נראה לי שהם יראו עוד פעם , עסקים מסתבר, שממש בלתי מתקבל על הדעת לנסות אפילו, את נוחתת כאמריקאית עם הפספורט האמריקאי, מה שטעיתי ועשיתי כי ישראלים לא משלמים ויזה, ואחרי תורים הזווים למבדקי מעבר, ללא מזגן עם זבובים ו"קנס ויזת תיירת" של 550 שקלים כן ה"פאסוס" הארגנטינאי והשקל כמעט שווים.
מה שכן ,היה לי מזל לא רע עם מלון בוטיק מדהים בשמם מגנוליה , שאני ממליצה כי אני מאמינה שמי שרוצה להיות בדרום אמריקה יהיה ויחליט בעצמו ,היו כמה מקומות תירותית מעניינים, יש להם יחסית דיי הרבה "מקומות של ענין" לגודל העיר, התאכזבתי מביתה של אויטה פירון, וממופע טנגו שעלה 125 דולר שהיה מינורי לחלוטין , אז בסך הכל היה "לא משהו" ובכל זאת , אני אתן לכם לשטוף את העיינים בכמה תמונות שצילמתי במצלמה החדשה שלי שאני לא בטוחה שהשווצתי בתמונות שצילמתי בה עדין ~
יאללה הלכתי, להתראות בתל אביב הממהמת שלנו בשבוע הבא~
