אקווריום – על שיחות חולין שהופכות לפואטיקה

מה קורה כשיוצרת צעירה מחפשת השראה בספר שירה יפני ובמקרה מקשיבה לשיחת חולין של בני הגיל השלישי. יצירה מקורית ומשעשעת בטכניקת ליפ סינק

חשבתי שזה יהיה בלתי אפשרי. בלתי אפשרי להכניס עכשיו הצגה, מופע, לתוך סדר יום כאוטי עם תוכניות חשובות לערב. אז חשבתי.

בשבוע שעבר זכיתי לצפות בהצגה 'אקווריום' של תיאטרון חיפה בבית ציוני אמריקה בתל אביב. צפינו בשעה 18:00, שעה שבה אנשים נורמליים עוד מסיעים חזרה ילדים מחוגים וצהרונים. חיממנו את ליבנו במרק אסייתי במסעדה השכנה ונכנסנו לצפות בהצגה שאם הייתי צריכה לתאר במילה אחת, הייתי בוחרת יצירתיות.

מלתחות

הבימאית והמחזאית רוני ברודצקי מעידה שאת ההשראה להצגה קיבלה עת ישבה בבית קפה ביום קיץ ישראלי חם מאד. בבית הקפה, בעודה מנסה להתרכז בספר שירה יפנית, שהיה אמור להיות מקור ההשראה שלה להצגה חדשה, הקשיבה לשיחת נשים בנות הגיל השלישי, שהייתה מרתקת ומלהיבה בהרבה ממקור ההשראה שהביאה עמה.

אמנם נכנסנו להצגה ביום חורפי די קר, אבל ביום חם, די בתפאורה כדי לצנן את הנפש ולהרחיב את הלב.

הבמה עוצבה כבריכת שחייה תכלכלה ומזמינה. השחקנים מגלמים נבחרת שחייה אמנותית שמתאמנת ומופיעה בבריכה. טכניקת המשחק נקראת 'ליפ סינק' ולמעשה השחקנים עצמם לא מוציאים הגה בקולם. הם מדובבים הקלטות שונות של שיחות יומיומיות של אנשי הגיל השלישי.

שחקנים

ההקשבה לדברים, למילים שיוצאות מפי הדוברים, לאנחות, להיתקעויות בדיבור, לשיעול, מרתקת. בדיבוב מסוג זה נדרשת יכולת משחק פנטסטית, מימיקה משכנעת וכוונה.

את כל אלה ועוד מצאתי במשחק המשובח של השחקנים הצעירים. המשחק היה כל כך משכנע שהם נראו מבוגרים. גוף צעיר מתבטא בקול מבוגר.

בהצגה דיאלוגים טבעיים, יומיומיים, שכולנו שומעים סביבנו, אם בבית הקפה השכונתי או בסופר. למרות פשטותם הם בעלי משמעות פיוטית וכזו שהרבה מעבר למשמעות היומיומית.

אין בהצגה התחלה, אמצע וסוף ברורים. זהו תיאטרון שהיוצרת שלו מכנה תיאטרון דוקומנטרי מסוג חדש.

הסתודדות

הנסיון להביא את קולם של האנשים הפשוטים בני הגיל השלישי, עם הנושאים שמעניינים אותם, סקס, גורל, משפחה, מחלות, מצפון ועוד נושאים שמעסיקים ומעניינים את כולנו, מצליח לייצר חיוך, צחוק ואף התרגשות.

המוסיקה והכוריאוגרפיה משלימים את המשחק ואנו חוזים בהצגה שהיא גם אסתטית בצבעים שלה וגם נעימה ומרתקת.

אני ממליצה בחום רב לצפות בהצגה, שתעלה בכם חיוך, עצב וגם תישאר אתכם אחרי שהמסך יורד.

 תיאטרון חיפה, בימאית מחזאית: רוני ברודצקי

שחקנים: ארז ביטון, רון ריכטר,קרן אור, מיטל נר,חן גרטי, נגבה מאור, ולדיסלב פסחוביץ, ארז שהרבני

ronitrubin
זה לא פשוט להגדיר אותי בכמה מילים, שלא אפספס משהו חשוב...אוהבת את המילים. עוסקת בנדל"ן למגורים באופן עצמאי