אצלנו 'כן' משחקים עם אוכל

אוכל זה לא רק עניין של טעם. לפני שטועמים, העין בוחנת את מה שמונח על הצלחת. זה תקף למבוגרים וגם לילדים.
אז אצלנו מותר לשחק עם אוכל.

מגיל קטן, ממש משלב הטעימות הראשונות, הילדים שלי הורגלו להנות מהאוכל עם כל החושים.
כן, מותר לשחק עם האוכל, להתמרח עם השמנת, לעשות בועות עם הקש בפטל וכו׳.  
ככה הם התנסו לא רק בטעמים של המאכלים ובריחות שלהם אלא גם במגע. 
כמובן שיש גבול לכל תעלול ומשחק עם האוכל שמיועד לשם לכלוך בלבד – אסור. 
 
כמו שאנחנו, המבוגרים, מתרשמים קודם כל מהמראה של המנה, עוד לפני שטעמנו אותה, ככה גם הילדים. 
המונח ״צילחות״ הפך להיות שגור בפי כולנו, במיוחד לאור שטף תוכניות הריאלטי שעוסקות בבישול.
אז יש צילחות למבוגרים.
לדוגמא: ארוחת שישי בצהריים לבעלי אהובי:
 
 
ויש צילחות לילדים. 
אצלנו בבית יש כמה אטרקציות שאהובות במיוחד על הילדים, לא דורשות מאמץ רב מצידי ועל הדרך, מפחיתות את כמות הפירורים מתחת לשולחן בסוף הארוחה.
1. כדורי אורז
כמה פשוט, ככה אהוב. 
את הכדורים מכינים עם מכשיר של כדורי פלאפל.
 
2. כדורי פירה עם תירס.
תמיד מתקבל בתגובת ״ישששששש״
מכירים את כדורי הפירה עם הציפוי, שניתן לקנות ברשתות המזון? אז אנחנו מכינים לבד, ללא הציפוי.
רצוי להמתין שהפירה יתקרר מעט לפני שמתחילים (אומרת זאת שרגילה לחטוף כוויות).
מילוי כדור הפירה מזכיר קצת מילוי קובה.
  
והתוצאה הסופית – נוח להחזיק ביד ולאכול
 
 
3. קצת יותר טירחה אבל עדיין התקבל בברכה: נקניקיה במילוי תירס!!
טכנית, נוח יותר למלא חצי נקניקיה וזה מה שעשיתי.
 מחוררים את הנקניקיה לאורכה באמצעות קש (לשאריות קראו "ספגטי נקניקיה")
 
ממלאים בתירס, אחד אחד ודוחפים עם שיפוד עד שמגיע לקצה השני.
 
 
4. כריכים לבית הספר ונשנושי אחה"צ
אפשר להכין כריך רגיל ואפשר להכין כריך ולחתוך אותו עם חותכן צורות.
אחה"צ אפשר להגיש לחמית מחייכת:
 
ואפשר גם חטיף, עם משהו בריא ליד
 
5. ארוחה בסגנון חופשי
מניחים את האוכל על נייר אפיה. כל אחד לוקח מה שבא לו. בסיום, מקפלים את ניירות האפיה עם השאריות ולפח. בלי כלים לשטוף. 
על הדרך, גם מציירים וכותבים עם קטשופ
 
 
5. עוגות יום הולדת
הילדים שלי אוהבים עוגות פשוטות עם סוכריות (אוכלים רק את הסוכריות), עוגת ביסקויטים עם פודינג (טוב נו, מי לא אוהב) ובצק סוכר. את הבצק עצמו. 
לא נדרשת מלאכת בניה מסובכת או תמונות תלת מימדיות. יום ההולדת שלי חל באותו חודש כמו של בני האמצעי. קיבלתי חותכני עוגיות של אנגרי בירדס וככה נוצרה עוגת יום ההולדת שלו, שהתקבלה בהתלהבות רבה.
ביום ההולדת של אחותו הגדולה, שהתקיים חודשיים לאחר מכן, כבר היתה ציפייה. אז גם היא קיבלה עוגה עם בצק סוכר, פשוטה להכנה. החיוך של הילדה למראה העוגה – עשה את כל העבודה.
 
אני מבטיחה שאין לי עודף זמן פנוי. כל השדרוגים הקטנים האלה (שכולנו עושים), מוסיפים קצת הנאה לאוכל, מבלי לגזול זמן רב מדי.
אז שיהיה לכולם בתיאבון.