אספרסו?

אני יודע שאין קבלת קהל וזה רק מענה טלפוני, אבל אני לא קהל..אני..אני מאוהב בנציגת המכירות, אני בטוח שהיא מוצאת חן בעיני.

בחורה עם מחשב נייד

 

אין כל צורך שתגיע עד לכאן, היא אומרת. השליח יעביר אליך את מכונת האספרסו מחר, פתק האחריות כבר יהיה חתום. מה שנותר לך זה לחכות בסבלנות.

אבל אני לא יכול לחכות בסבלנות, הקול שלה הורג אותי. אני רוצה לבוא לקחת את המכונה ממנה, כך אוכל לראות אותה ולהגיד לה שהיא מוצאת חן בעיני. היא בטוח מוצאת חן בעיני. יש לה קול נעים כזה, היא מסבירה כל כך יפה ומבטיחה לי שהשליח יבוא ככה וככה וככה.

אולי אתם פתוחים בערב? אני שואל והיא מסבירה שאין קבלת קהל וזה רק מענה טלפוני. אז אני גם מסביר לה שאני לא 'קהל', אלא אני..אני..מאוהב. שתיקה. הלו..הלו..אני מנסה וגם דואג בבת אחת..הלו..אהובתי?..אני מנסה בשיא האומץ לקרוא לה.."אני שומעת"..היא עוד על הקו!

אני רוצה לבוא אליכם, בעצם ..אלייך.. "אל תבוא", היא לוחשת, "אני אבוא. תן לי כתובת ואגיע תוך שעה". אני גר ברחוב ה.. ה…לקח לי כמה שניות להשיב ולצבוט את עצמי גם יחד. 

מסרתי לה את הפרטים והתחלתי מיד לסדר את הבית, להתקלח, אפילו קניתי זר פרחים מהמכולת של שאול למטה. הלב שלי..אלוהים אדירים..זה עוד לא קרה לי..שהתאהבתי דרך הטלפון ומושא אהבתי (ככה אומרים נכון?) בדרך אליי..

צלצול בדלת, אני לא מסתכל בעינית, היא מעוותת את המציאות. פותח בפתיחה מהירה כדי לא ליצור תחושה של הססנות..היא יפה! מדהימה! קצת גבוהה ממני, אבל כנראה שיש לה עקבים קטנים. לא הסתכלתי כדי לא להביך.

נכנסנו לסלון כשאני מפנה את הדרך מקופסאות הקרטון של אינספור מכונות האספרסו שרכשתי רק כדי לשמוע את קולה. התיישבנו על הספה, היא אמרה שקוראים לה גלית, גם אני הצגתי את עצמי וכמו שלימדו אותי בבית ניגשתי למטבח, כדי להכין משהו לשתות.

אספרסו? אני שואל בקול מהמטבח. "לא חמוד, אני, אני יותר בעניין של תה".. נפרדנו.