ישראל היא אחת ממובילות מהפיכת הטבעונות. שינוי עצום בצריכה ובתודעה האנושית הולך ומתרחש, לא מעט בעיקר בזכות הרשתות החברתיות שמאפשרות לכל אחד להעביר מידע ולהפיצו. במקרה הזה מדובר באמת מזוויעה, בקנה-מידה בלתי נתפש, הנוגע גם בסוגיות בריאותיות ואקולוגיות.
המידע, המופץ ברבים מזה כמה שנים, הופך את קירות בתי המטבחיים ומשקי החי לגלויים ושקופים, ובהקשר לכך, כל אדם שנחשף למידע יכול להגיב ולעשות שינוי בהתאם להבנתו ומצפונו.
אמונתי היא, שנפש האדם טובה וחיובית מטבעה, והעובדה שלא תמיד אנחנו פועלים בצורה טובה ומיטיבה היא בשל אירועים, חוויות, ומידע שנתקלנו בו בדרך שינו ועיוותו את הדרך שלנו, אבל השאיפה הבסיסית והעמוקה ביותר שלנו היתה ונשארה להיטיב עם עצמנו והאחר, גם אם אותה שאיפה קבורה מתחת לרגשות קשים ואמונות שאינן מקדמות אותנו. כמו שהיטיב לומר המתקשר הידוע אדגר קייסי: "כל רע הוא טוב שהשתבש".
בזה אחר זה פוקחים אנשים את העיניים והלב, כאילו התעוררו מתרדמה עמוקה, ועושים בחירות אחרות בצלחות, בסלי הקניות, בסירי הבישול ובמסעדות. לא לכולם זה קורה באותו הקצב, לעיתים זה לוקח יותר זמן, לעיתים מביעים חלק מהאנשים התנגדות, אפילו כעס, כי אין ספק שמדובר בשינוי משמעותי מאד, שמוציא מאיזור הנוחות ודורש ויתור על דברים בסיסיים כמו אוכל טעים, שינוי שעשוי לגרום לבידוד חברתי, והדבר הקשה מכל כנראה: הצורך לפקוח עיניים ולראות התנהלות שעד לפני רגע קל גם אנו, כל אחד ואחת מאיתנו, היינו שותפים לה, שגורמת סבל, עצב, כאב, חולי ומוות, לבעלי החיים ובעקיפין גם לנו. פקיחת עיניים שדורשת להכיל את העובדה שהיינו שותפים למעשים איומים ולא השכלנו לראות אותם.
וכשמישהו מאיתנו מתעורר ומסכים לעשות את השינוי עם הקושי הכרוך בזה ויותר מכך: לדבר על זה עם אחרים כדי לפקוח את עיניהם, הדבר יוצר בשלל תגובות של אלה שעדין לא מאמצים את דרך החיים הזו.מקורן של התגובות בקושי שעולה, והתגובות הן מאד מגוונות, החל מאמירות של "אתם צודקים והמאבק שלכם ראוי להערכה, אני תומך/ת בכם אבל לצערי עדין לא שם" ועד "צאו לי מהצלחת, קיצונים."
לצורכים מן החי יש מנעד של תירוצים, חלקם תוקפניים ממש, לתירוצים אלה מטרה ברורה: להעביר נושא, לא לדבר על מה שקורה לבע"ח אלא על נושא אחר כלשהו, כמו למשל: סבל של בני אדם באיזורים שונים בעולם, זה כולל את "עניי עירנו", רגשותיהם של הצמחים, נושאי הגנת הסביבה וזיאולוגיה: "מה יהיה איתם, הם יציפו את העולם" ולחליפין "אם לא נגדל אותם הם ייכחדו"… נושאים תזונתיים כמו: "צריך/לא צריך יותר/פחות חלבון/פחמימה (הצירופים רבים) ועוד ועוד… והפופולרי מכל: "איך אתם מתנהגים, אתם קיצוניים, תוקפנים ואלימים. דברו איתי בעדינות ובצורה שאוכל להכיל", "בגלל האלימות שלכם לא אשנה את מנהגיי…" וכו' וכו'…
אבל גם בתוך כל אלה בולטים אנשי ה"יאמי סטייק". הם עושים את ההופעה שלהם בעיקר ברשתות החברתיות, אבל פה ושם אנחנו נתקלים בהם גם פרונטלית.
אלה אותם אנשים שהדרך שלהם להתמודד עם המידע שמקדמת המהפכה הטבעונית היא בלהצהיר על אהבתם הרבה לאוכל מהחי, בעיקר האוכל הבסיסי ביותר: בשר. הם יעשו את זה בשלל צורות: הם יודיעו לנו שהם הולכים עכשו לאכול סטייק או שווארמה, הם יעשו את זה בקול רם כדי שכל אחד ישמע. אם מדובר ברשתות החברתיות, הם ישימו תמונות של מאכלים בשריים בפוסטים של טבעונים ויפרסמו פוסטים משל עצמם בהם יצהירו על אהבתם הרבה לבשר וכמה בשר זה נהדר וכמה הזויים, חלשים, קיצוניים וכמובן: אלימים ותוקפניים הם הטבעונים, שאולי אכילת בשר טוב תרפא להם את החוסרים.
הגדילו לעשות אנשים מסוימים שפתחו דפים וקבוצות ברשתות החברתיות כדי לדבר על הנושא, משהו שאולי לא היה קורה ללא המהפכה הטבעונית.
נתקלתי בזה בעצמי לא פעם, כשהרציתי מטעם עמותת "אנימלס" (לשעבר אנונימוס) מול תלמידי חטיבות ביניים ותיכונים. המילים "איזה כיף לאכול סטייק" "בא לי שווארמה טובה" נזרקו לא פעם. נתקלתי בזה לא פעם בפוסטים בפייסבוק כשאנשים הרגישו מאוימים ובתגובות שמו תמונות של אוכל בשרי.
ללא ספק נשמע מפתיע, כי הרי אכילת בשר עדין חוקית בשנת 2018 ברוב העולם, ואוהבי הבשר לא צריכים את רשותנו ובטח שלא את אישורנו, אז מה בעצם עומד מאחורי תגובה קיצונית למדי זו, של אנשים שלא פעם קוראים קיצוניים לנו הטבעונים?
אתחיל בכך שאומר שאין ספק שמדובר פה באנשים שאינם אדישים. מוזר ככל שזה יישמע, הסיכוי של אנשי "יאמי-סטייק" מבחינה סטטיסטית להתקדם לטבעונות/צמחונות גדול מזה של אלה שמפגינים אדישות גמורה למה שקורה לבעלי החיים במשקי החי.
אוכל כידוע הוא חלק מאד בסיסי בחיינו, חלק מחווית האכילה הוא חושי: הנאה, עונג, תחביב וכו', אבל יש חלק מחווית האכילה שהוא השרדותי (לאכול כדי להשאר בחיים) ומשפיע על מקומות מאד עמוקים ובסיסיים בהתנהגות שלנו. יש להניח שאנשי "יאמי סטייק" מרגישים מאותגרים ברמה השרדותית כלשהי כשהם פוגשים את התכנים הטבעוניים. הם לרוב אלה שיותר מכירים את העובדות, וברגע שהם בנוכחות טבעוני, בין אם הוא דיבר אליהם ובין אם לא, המסרים מתחילים לרוץ אצלם.
הם מרגישים שמסתכלים עליהם בהתנשאות, שהטבעוני/ת סבור/ה שהוא/היא טובים מהם, הם מרגישים שמלחיצים אותם לוותר מבחינת אכילה על דברים שמאד טעימים להם וחשובים להם, יש דרישה כלפיהם להודות באשמה חמורה ולהרגיש רע. חלק מהם גם סבורים שכל הטבעונים יוצאים לרחובות וצועקים עם שלטים (שזה פרט שאינו נכון, חלק קטן מאד מהטבעונים הם אקטיביסטים שיוצאים להפגנות) ושזה מה שהם צריכים לעשות עכשו.
וכשלחץ כזה מופעל עליהם, ולעיתים להזכירכם, הלחץ הזה לא הופעל מבחוץ, הוא לחלוטין מגיע מהבפנים שלהם, הדרך היחידה להדוף את הקושי, לתקוע יתד באדמה ולהשאר בשלהם הוא בלהצהיר נאמנות לחיים שלהם כפי שהם, להודיע לאויב שמולם שהם על בשר לא מוותרים כי זה בריא/טעים/חלבון/הכרחי וכו' ולעיתים הם חשים דחף לחזק את דבריהם בהבטחה שברגע הראשון שיוכלו יאכלו סטייק.
כאמור: רוב התהליך הזה קורה בצורה לא מודעת. כאוכלת בשר לשעבר, כטבעונית כבר יותר מ-5 שנים, כפעילה העוסקת בהסברה פחות או יותר מהרגע הראשון שעשתה כל סדנה וסמינר אפשריים, שהקשיבה לכל ההרצאות וקראה את כל הספרים ובעלת פז"מ רציני ביותר של שיחות עם צורכים מן החי מכל הסוגים אני יכולה לנתח את התהליך.
ומה תגובתם של אנשי יאמי סטייק לניתוח הזה? די צפויה בדרך כלל. הם יטענו שאני מתנשאת עליהם עם הקישקוש הפסיכולוגי הזה.
קישקוש פסיכולוגי – האמנם?
****************************************
תודה שקראתם !!! דעתכם חשובה לי , ואשמח לשמוע תגובות. ניתן להגיב בסופו של כל פוסט.
כמו-כן, אתם מוזמנים לעקוב אחרי הבלוג. לשם כך יש ללחוץ על הכפתור למעלה משמאל עם ציור הסיכה והכיתוב “עקבו אחרי”, לבחור באופציה של דואר ולמלא כתובת אימייל. האתר ישלח לכם הודעת אימייל בכל פעם שיעלה פוסט חדש.
לבלוג יש גם דף שמלווה אותו בפייסבוק. אפשר לעשות לייק לדף ולראות את הפוסטים שם:
https://www.facebook.com/vegan1.spirit
ואתם מוזמנים כמובן לבקר באתר שלי: www.cmw.co.il
שלכם בברכה, מיכל.