בצבא שתינו שרתנו בנח"ל. עברנו את כל המסלול יחד.
של"ת מוקדם בבית העמק טירונות במחנה 80, האחזות הנחל בסיני, הכשרה מעין ברוך.
עברו מאז כמעט חמישים שנים.
כל אחת הלכה לדרכה … כל אחת הקימה משפחה.
לקראת גיל 60 התחברנו שוב כל בנות גרעין אשרת שמקפידות מאז להפגש פעמיים בשנה לפחות כולנו, ולא רשמי בהרכב קטן יותר.
אני יודעת שתלמה נוסעת מדי שבוע מעל 10 שנים לבי"ח אברבנאל בו נמצאים חולים אשר מתמודדים עם מחלות נפש ,להנחות
קבוצות הורים ומשפחות של המתמודדים בהתנדבות /מסירות/והתמדה.
כמי שעסקה בהנחיה שני עשורים מחיי, אני יודעת כמה לא פשוט בלשון המעטה לגרום למונחים להגיע שוב בשבוע הבא ולשבת במעגל.
מנסיוני תמיכות מעגליות הן תהליך ממושך שאין לו סוף, כמו כן קשה להבחין בהתקדמות הקבוצתית ו/או התקדמות הפרט.
כל הזמן קורים דברים בקבוצות מהסוג הזה, התהליך חזק ומחזק, שביר ורגיש.
ה"חשק" הזה של שיתוף פעולה ורצון להיות חלק היום בתהליך הוא תלוי הרבה גורמים כמו:איך קמתי הבוקר? האם אני מרגישה שהתהליך הזה תורם לי משהו? האם אני רוצה לתרום היום לקבוצה בהגעתי? ועוד…
מזל גדול של קבוצה כזו שמנחה אותה "תלמה ברוך" חברתי הטובה. תלמוש כך אני קוראת לה טובת מזג, סובלנית ברמות על, אינטילגנטית, אשת ספר, מתקשרת היטב עם אנשים וגם כל השנים מועשרת ומתפתחת בלימודים מגוונים.
תלמוש מדברת בגובה העיניים ובעיקר מקפידה להקשיב. אני מאמינה שההורים בקבוצת התמיכה שלה באברבנאל גם אם לא מתחשק להם להגיע לתמיכה, כשעולה במוחם דמותה החייכנית,הרכה,החכמה והתומכת הם יגיעו באותו יום לקבוצה.
אתמול בכנסת ישראל בטקס מרגש התכנסנו ציפי בת שבע ואני לקחת חלק בטקס קבלת מגן שר הבריאות שהוענק לתלמוש.
כן מישהו/היא הבחינו בתלמה ובמיוחדות שלה בנתינה האינסופית הזו מדי שבוע הרבה שנים, ומצאו לנכון להמליץ עליה בפני הוועדה.
בטקס המרשים ביותר אמר יו"ר הוועדה עו"ד גיל סלומון לשר הבריאות מר ליצמן: כבוד השר אתה יכול להיות גאה באנשים האלה שתורמים למערכת הבריאות הם ה"דובדבן שבקצפת".
ועוד הוסיף: היה מאד קשה לבחור את מקבלי המגן, היו מועמדים רבים.
מי שנהנה כאן היום הם:
1.מקבלי המגן
2 משפחות הזוכים
3. חברי הוועדה שזכו להחשף לפועלם של האנשים.
ואני מוסיפה אם כי מיותר לציין גם מקבלי השרות מהמתנדבים.
נוכחתי אתמול בכנסת ישראל שאכן
צדקה נעמי שמר בשירה "אנשים טובים".
