במאי 2018 הוגש כתב אישום נגד הארווי ויינשטיין. בכתב האישום נכתב, על פי ידיעה שבתפרסמה ב-mako, כי ויינשטיין ביצע אונס מדרגה ראשונה ושלישית, ומעשים מיניים לא חוקיים מדרגה ראשונה.
גם כאן, מאד חשוב לתקשורת לציין שמדובר במפיק הוליוודי מצליח, חלק מהדיווחים אף מתארים את עבודתו. ויינשטיין עצמו, סירב להתייחס להאשמות בראיון האחרון שנתן ל'ניו יורק פוסט' והתמקד אך ורק בהישגיו שלטענתו נשכחו מן העולם בשל פשעי המין שביצע.
למעשה, זה מרגיש, שכולם מדברים תמיד על התארים והעבודות של אותם פושעים, ועל ההישגים שלהם והאכזבה של הפושעים מכך ששוכחים את פועלם, אבל אף אחד לא באמת מדבר על מה קורה לקורבנות התקיפה והאונס.
הארווי ויינשטיין, "כל עבודתי נשכחה" (צילום: Drew Angerer/Getty Images)
היכן ההבנה והמודעות על המלחמה היומיומית שקורבן אונס ופגיעה מינית צריך לעבור?
החל מצעדים ראשונים כמו לא לפחד מהצל של עצמך, ועד ליכולת לקיים חיים (יחסית) נורמטיביים. שאיפה להיות כמו כל אדם אחר שמצליח לפתח קריירה, אהבה, משפחה, ולנשום בלי שיכאב בתוך הנשמה.
טיפולים פסיכולוגיים, טיפולים פסיכיאטריים, התדרדרות לזנות, לסמים, ובמקרים הכי קשים, מוות כתוצאה מהתאבדות או התמכרות כדי לברוח מהמציאות הקשה שאותו פוגע, אותו רוצח נפשות החליט להפיל על הקורבן, בעוד הוא ממשיך בחייו.
אף אחד לא באמת מדבר על ההרס, על חורבן של חיים שלמים ברגע שאדם אחר מחליט שהוא אלוהים עבור הקורבן, ורוצח את נפשו, רק כי הוא יכול.
ויינשטיין הוא עבריין מין מסוכן, וההצלחה שלו מוכתמת בדם של נפגעות ונאנסות שנאלצות ככל הנראה עד היום לשקם את חייהן או להילחם עבור חיים נורמטיביים, גם אם הן מסתירות זאת היטב.
אונס, ופגיעה מינית הם לא הצטננות או שפעת והם לא חולפים אחרי כמה שבועות, מדובר בפגיעה שמלווה לכל החיים, גם אם הדבר קרה לפני עשורים ולקורבנות הפגיעה לא תמיד יש את היכולת או את המזל לטפל בעצמם (ואני תמיד מדברת על מקרים שקרו באמת, ולא תלונות שווא שפוגעות בנפגעים אמיתיים).
הארווי ויינשטיין, ההליכון הוא חלק מההצגה? (צילום: David Dee Delgado/Getty Images)
אז בזמן שהתקשורת דואגת לספר לכולם על הישגיהם של הפושעים והעבריינים במקום לדבר על איך לסייע יותר לנפגעים עצמם או באופן כללי להבין מה התוצאות של פגיעה מינית ואונס ולהעלות את המודעות, הגיע הזמן שנדע כן להבין שכמו שלא היינו מוותרים לרוצח סדרתי על כך שהלך ברחוב ורצח אנשים, כך אסור לוותר לאנסים ועברייני מין, שלמעשה, הולכים ברחוב ורוצחים נפשות.
ויינשטיין אכן מתבכיין, אבל קורבנותיו במקרה זה, ממשיכות לזעוק: ויינשטיין יזכר כעבריין מין ונצלן נשים ובזכות אותן נשים אמיצות שהעזו לקום ולעשות מעשה, כולי תקווה שלפחות במקרה זה או במקרים אחרים גם יבינו שגם אם אתה ראש ממשלה, או נשיא, או מלך העולם כולו, אם רצחת נפש באונס או פגיעה מינית – אתה לא באמת בנאדם.
ובכלל, באופן כללי, תרבות האונס הרי היא לא באמת תרבות. תפנימו כבר.
לקריאה חופשית:
כתב אישום נגד הארווי ויינשטיין
